בתחילת תפקידו כראש ממשלה ביקשתי לשוחח עם נפתלי בנט. להגיד לו שההתחמקות מלעלות לירושלים תהיה עקב אכילס בהתנהלותו. אבל עוזרו נבון וחכם ונמנע מלהעביר שיחה אליו. זה בסדר גמור. מדוע עצתי טובה לא פחות מזו של אנשי פמלייתו? רק מחמת גילי וניסיוני. ראיתי יותר מדי פרשיות חסרות ערך, שרדפו את גיבוריהן כקרציה ולא הירפו.
ח"כ בנימין נתניהו ותומכיו, המסרבים לדון ולהאזין במעשי האדון, הם האחרונים שיכולים לבוא בטענות מבחינה ערכית לבנט על הממון שהושקע בביתו ברעננה. וכמה עלה לנו ביבי בקיסריה? וכמה סבלו שכניו, ומשפחת שכול סמוכה שאינה תומכת בבנימין נתניהו וזכתה לקללה מהר עיבל - שתדע, חלילה, עוד אבל. הרי זה ביבי שלא החזיר למדינה 42 מתנות ממלכתיות וחומק מלהגיש את רשימת המצאי לבדיקה.
אך בחזרה לבנט: היה עליו לומר לרעייתו ולילדיו יקיריי, לגור בירושלים זה כבוד גדול. אך אני מבין שיש אילוצים ועיכובים. זה מצער אך בסדר. רק זאת דעו: אני, אביכם, בעבר מפקד פלוגת המבצעים של יחידת העלית "מגלן", מעולם לא השתמטתי משרות מילואים. זימנו אותי, והתייצבתי. המזער שאפשר לומר על המגורים ברחוב בלפור בירושלים הוא שזה שירות המילואים האזרחי שלי. לכן אני עובר מיד. פת במלח, סחלב, מיטה נקייה, ארון בגדים, שולחן עבודה, קו טלפון אדום. אני שם כל השבוע, ומצפה מכם שתבואו להצטרף אליי בימי חול ואם לאו - בששישבת. אבל לא הניחו לי להציע לו, אם כי איני יודע אם היה נענה.
