בתוכנית "עובדה" של ד"ר אילנה דיין הופיעה הלילה כתבה שהיא, בעגה (סלנג) "מכה בבטן". אי-אפשר היה להסיר את העיניים מן הסיפור שהביאו על המסך עמרי אסנהיים ושחר אלתרמן על אור ליברטי, שהיה קצין המבצעים של ארגוני הפשע באזור הדרום או השפלה, הפך את עורו להיות סוכן של המשטרה ועתה חרד לחייו. הוא יודע שירצחוהו, אבל רוצה להרוויח כמה וכמה שנים, עוד ועוד. מטלטל. עיתונאות מעולה. לא אספר מה התוכן כי אין קריאה כמראה עיניים. שווה לצפות בכתבה. אעיר רק על התשלום בעבור המהפך המסוכן של ליברטי. המשטרה עמדה בהתחייבותה כלפיו ואולי אפילו לפנים משורת הדין, ובכל זאת לא נמצאה לו עד כה הגנה ראויה. להערכתי הבעיה אינה רק כמה כסף יועמד לרשותו כדי לשקם את חייו (והמשטרה כיבדה התחייבותה). עליה להציע לסוכנים כאלה תוכנית לצד תוכנית חלופית. נניח, אפשרות אחת היא להציע לו סכום, 100,000 שקל; אבל לצד סכום זה המקובל עליו להציע לו רק 70,000, ולהעביר 30,000 לאיש חינוך באזור אחר של הארץ, שיקבל את הסוכן הסמוי לכמה חודשי התאוששות בביתו או ביישובו, ולמצוא לו תוך כדי כך גם פתרון תעסוקתי הרחק מאזור הפשע שלו, ואז באנונימיות (ככל שאפשר) לתעל אותו לחיי משפחה (לליברטי יש בת זוג ופעוט כבר עתה), ובתמורת להגדיל במשהו את הסכום מ-700,000 ל-120,000 ששקל לנוחות כל הצדדים.