תאגיד הגז הממלכתי רוסי "גזפרום" הודיע לפני שעה קלה כי עצר לחלוטין את אספקת הגז הטבעי לפולין ולבולגריה, בעקבות סירובן של השתיים להיענות לדרישה הרוסית לשלם על הגז ברובלים. אוסטריה, לעומת זאת, שתלויה כמעט לחלוטין בגז רוסי, הודיע כי על הסכמתה לשלם לרוסיה ברובלים.
מה שאנו צופים בו כעת עשוי לסמן תחילתו של שינוי דרמטי מבחינת יחסי מדינות האיחוד עם רוסיה, והאופן שבו הן ינסו לצמצם דרמטית את תלותן בגז רוסי, ובכך לשלול ממוסקבה את היכולת לעשות שימוש גיאופוליטי לצרכיה בתלות הזאת. זו שאיפת האיחוד, אך יישום המהלך ייקח עוד זמן, ובמורד הדרך להינתקות מהתלות ברוסיה תתקלנה מדינות האיחוד באתגרים, בעיקר בטווח הקצר - זינוק במחירי האנרגיה, וקושי אמיתי לשמר פעילות כלכלית יצרנית אם רוסיה תעצור לחלוטין את אספקת הגז וחלופות אחרות לא יהיו זמינות. 40% מהגז הטבעי שמייבאת אירופה מגיע מרוסיה - וזה המון. הפולנים למשל מכינים עצמם כבר כמה שנים למהלך כזה.
שרת האקלים הפולנית אמרה ל"פייננשל טיימס" שארצה התכוננה ל"ניתוק מוחלט ממקורות אנרגיה רוסים - גז טבעי, פחם ונפט". היא ציינה שמאגרי עתודות הגז של פולין עומדים כעת על 76%, ולפיכך פולין "חשה בטוחה" כעת, ובמקביל ממשיכה לפעול לביזור מקורות האנרגיה שלה, בין השאר ע"י מגעים עם נורבגיה.
המקרה של בולגריה שונה. בניגוד לפולין, ממובילות הגישה הניצית מאוד נגד רוסיה, בולגריה התנהלה באופן מאוזן יותר, ואף יש בה סנטימנט פוליטי פרו רוסי מובהק יותר. סופיה אף נמנעה מלספק לאוקראינה מערכות נשק מסוימות (למשל מערכת הנ"מ S-300) בשל תלותה בגז הרוסי אך כעת היא עשויה לשנות כיוון.
פוטין כמובן מבין היטב את עוצמת התלות האירופית בגז רוסי, והמהלך הזה שלו מהווה תגובה לסנקציות החריפות נגד רוסיה, וגורם באופן מידי לזינוק במחירי הגז הטבעי. פוטין גם מסתמך בין השאר על העובדה שגרמניה תלויה מאוד בגז ונפט רוסי, ולכן לא תוכל לתמוך בקידום מהלך של האיחוד לאמברגו נפט וגז נגד רוסיה. עד למציאת חלופות ראויות וזמינות, דבר שייקח זמן, לא תוכל גרמניה להפסיק לייבא גז ונפט רוסי משום שזה יגרום לכלכלתה, הגדולה באירופה צריך להזכיר, מנוע הצמיחה של האיחוד, לעצור בחריקת בלמים - דבר שיהיו לו השלכות כלכליות ופוליטיות משמעותיות.
במידה רבה, מה שאנו צופים בו כעת הוא התממשות האזהרות של כל אלה שהתנגדו בתוקף לפרויקט "נורדסטרים 2" המשותף לרוסיה ולגרמניה, שהושלם בנובמבר האחרון ואמור היה להזרים גז טבעי ישירות מרוסיה לגרמניה. הם טענו שרוסיה הפכה את מוצרי האנרגיה שלה לנשק גיאופוליטי, וסוחטת באמצעותו את מדינות האיחוד. בטווח הקצר רוסיה תרוויח מהמצב הנוכחי בגלל הזינוק במחירי הגז והנפט, אך בטווח הארוך, ואם האיחוד יעמוד ביעדים שהציב לעצמו, רוסיה פוגעת בעצמה אסטרטגית שכן עוד ועוד מדינות יחפשו וימצאו חלופות אנרגטיות זמינות ואמינות יותר, גם אם זה ייקח קצת זמן. למעשה פוטין יורה לעצמו ברגל, או בצינור הגז שלו עצמו.
