כולנו היום מזועזעים נוכח המצב באוקראינה. אבל המצב שם, עדיין לא הגיע לשיא הזוועה, כמו שהיה בשעתו בשואה. ולכן, הבה נציץ בעניין השואה, כדי להבין את הבלי העולם הזה, שבו אנו נמצאים ובו, אנו צריכים, להסתכל על הכל כמביטים מהצד, כמו מי שרואה סרט. הסופר האידישאי יצחק בשביס זינגר, שהוא הכי מזוהה עם השואה וגורל העם היהודי, כתב: "בכל הנוגע לבעלי חיים - כולנו נאצים"!
אז אני מרשה לעצמי לנגוע גם בנושא השואה, אם כי אני עושה זאת בזהירות רבה ומתוך בקשת סליחה ומחילה מראש, מכל ניצול שואה שעלול להיפגע, שלא בידיעתי. השואה, דומה שזה הפרק הנורא ביותר בתולדות האנושות, עם הפקודה שנחקקה בלב כולנו: להשמיד את היהודים, את כולם ומיד, במהירות האפשרית. גם פקודה אכזרית זאת, לא כצעקתה. עם כל היות העובדות נכונות, זאת לא כל התמונה.
בעצם הנאצים רצו להתפטר מכל היהודים במדינה שלהם, כי הימצאותם בגרמניה נגדה את תפיסת עולמם. אבל אף מדינה לא הסכימה לקלוט אליה את היהודים. כמובן, שזה לא מצדיק את הפקודה שהוזכרה למעלה, אבל אפילו בשחור של השחור, של השנאה והאכזריות, יש צדדים שקצת מסתירים. שכן בעולם אין רע מוחלט ואין טוב מוחלט, רק אנחנו משתדלים, ככל יכולתנו, לעשות תמונה של שחור לבן, לא מבינים שאין דבר כזה מוחלט, הכל יחסי... אלה החיים, איך שנוהגים לומר. כלומר: חייבים לצבוע את החיים בשחור לבן, לעשות הבדלות, הבחנות, שיפוט וכל שאר הדברים, שהם לא קיימים כשלעצמם, אלא רק מתוך הניגודויות בינהם.
אז בעצם השאלה: איפה היה אלוהים בשואה, היא לא לגיטימית בהקשר הכללי, של האמת המוחלטת. זאת שאלה טריוויאלית, של עולם האשליות שלנו, שקיים רק בחומר ולא ברוח הנצחית. המדע בעצמו מודה היום: אין אמת מוחלטת ולעולם לא נמצא אותה, הכל יחסי... ניקח למשל את המצב הקטסטרופלי של כדור-הארץ שלנו, שעומד על סף כיליון, ונשווה למצב באוקראינה...
אני מאמין בעולם טוב
אני מאמין בחסד ורחמים
אני מאמין בכוחה של האמונה
אני מאמין שתמיד יש תקווה
שהטוב ביותר עוד לנו מצפה
ובינתיים זה רק אשליות בעולם הזה
אשליות שמונעות מאתנו לראות את האמת
אבל היא תתגלה בסוף
כי הנשמה נצחית ומקומה תמיד בגן העדן
והכי חשוב - אני מאמין
כי האמונה היא הכול
היא האמת העליונה המוחלטת
שאי אפשר להשיג אותה בועלם הזה בעזרת החושים
אמן, אמן והאמן - את עצמך להאמין תאמן
