המלחמה באוקראינה גורמת לשינויים דרמטיים ביבשת אירופה, שישפיעו על הסדר הביטחוני - פינלנד ושבדיה צפויות להצטרף לברית נאט"ו עד סוף הקיץ, ואורך גבולות החיכוך בין הברית לרוסיה יוכפלו למעשה. אוקראינה עצמה עשויה בטווח הארוך להצטייד ולהתחמש במערכות מערביות סופר מתקדמות. המשמעות תהיה התמשכותו של סכסוך ארוך טווח עם מוסקבה, גידול דרמטי בהוצאות הביטחון של מדינות ביבשת ועוד. אך במקביל מתרחש גם שינוי דרמטי שיש לו השלכות אסטרטגיות על מרחב התמרון הגיאופוליטי של רוסיה, והוא קשור ליחסי רוסיה-האיחוד האירופי וסוגיית האנרגיה. התוקפנות הרוסית הצליחה לגרום לאיחוד האירופי להתחיל בתהליך של גמילה מאנרגיה רוסית ומוכנות מעשית למצוא תחליפי אנרגיה ראויים לגז ולנפט מרוסיה. זה תהליך שלוקח זמן, וזה ברור לכולם, אך נראה שמדינות האיחוד הפנימו שתלותן באנרגיה רוסית מעניקה למוסקבה מינוף גיאופוליטי מסוכן. בימים הקרובים צפוי האיחוד האירופי להודיע על החלטתו הדרמטית להטיל אמברגו על יבוא נפט (לא גז טבעי) מרוסיה עד סוף השנה. גורמים בכירים באיחוד האירופי אישרו את המידע הזה. מדובר במהלך מורכב מאוד, מפאת תלותן של חברות באיחוד בנפט רוסי, והעובדה שהקפאת הייבוא שלו תגרום בהכרח לקושי כלכלי ניכר באותן מדינות. לפיכך הכוונה היא שהמהלך יהיה מדורג, כדי לאפשר למדינות האיחוד ולשוק העולמי מעין "תקופת הסתגלות". בטווח הקצר המהלך יהווה סוג של חרב פיפיות, משום שהוא יגרום לזינוק משמעותי במחירי הדלק באופן שישפיע לרעה על הצרכנים ועל כלכלותיהן של חברות האיחוד ומדינות נוספות ברחבי העולם. העובדה שכל מדינות האיחוד, כולל כאלו שתלויות כמעט לחלוטין בנפט רוסי, דוגמת סלובקיה, אוסטריה והונגריה, הסכימו למהלך - מהווה הישג גדול, והן שוכנעו באמצעות הסכמה שהתהליך יהיה מדורג ויאפשר להן זמן היערכות. גם גרמניה, שכלכלתה היא הגדולה ביותר באיחוד, תספוג מהלומה. עד לפני הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה ייבאה גרמניה שליש מהנפט שלה מרוסיה, אך כעת יש ירידה דרמטית ל-12%, וגרמניה ממשיכה במרץ לתור אחרי מקורות אנרגיה חלופיים לגז הטבעי הרוסי. כלכלת גרמניה, הגדולה באירופה כאמור, עלולה לספוג מכה קשה מאוד אם תחליט רוסיה לעצור את אספקת הגז אליה כתגובת נגד, והגרמנים נערכים לכך בחשש, בידיעה שמציאת חלופות ראויות תיקח זמן. בטווח הארוך, הינתקות אירופית מאנרגיה רוסית תהווה מפלה אסטרטגית לרוסים, שכן גם אם הם ימצאו שווקים חליפיים לאירופה - למשל סין ומדינות אחרות באסיה, הרי שהכנסותיהם יפלו, ויכולתם להשתמש באנרגיה כנשק גיאופוליטי - תנוטרל. בטווח הקצר, כאמור הם מרוויחים משום שמחירי האנרגיה מזנקים. מאז תחילת הרחבת הפלישה שילמו מדינות האיחוד לרוסיה עשרות מיליארדי דולרים על גז טבעי ונפט, אך בטווח הארוך רוסיה תעמוד בפני בעיה משמעותית, כמעט שוקת שבורה. מדינות האיחוד, לעומת זאת, אם יצליחו במהלך, יסירו מגבם משקולת כבדה מאוד.