אחרי הקומיקס באה האנימציה וזה בסדר גמור. כאשר הודיע ב-2013 כי בכוונתו להפיק סרט אנימציה על אנה פרנק, ארי פולמן, בנם של ניצולי שואה, אמר בראיון לעיתונות הזרה ש"להביא את יומנה של אנה פרנק לכל המסכים הוא הזדמנות ואתגר פנטסטים. הסרט יענה על צורך אמיתי בחומר אמנותי חדש שיישמר את הזיכרון וינחילו לצעירים בדורות הבאים". מה נדרש כדי שסרט אנימציה על נושא רציני כמו השואה, יגביר את ההתעניינות בשואה? פולמן ידוע כאדם בעל מוטיבציה וחזון. וכמי שנולד להורים ניצולי שואה הוא החל לפני שנים רבות להגשים חלום של הנצחת זכר השואה והעברת המסר לדורות הבאים. תחילה הוא עשה זאת באמצעות ספר קומיקס, "אנה פרנק - היומן הגרפי" (2017), המספר את סיפורה של אנה פרנק. בהמשך, פולמן הצליח לגייס מפיקי סרטי אנימציה מרחבי העולם שסייעו בידו להפיק את סרט האנימציה "איפה אנה פרנק". הסרט מתבסס על פגישה בין אנה פרנק לדמות המומצאת, קיטי, אליה אנה ממענת את יומנה, ו"מעניק לה ממשות מדומה (מבקר הסרטים, אורי קליין)". מאז שהוקרן בפסטיבל קאן (2021), הסרט נצפה על-ידי קהלים ברחבי העולם והתקבל בחיוב על הקהל ומבקרי סרטים כאחד. בדומה לסרטו הקודם, פורץ הדרך, של פולמן, "ואלס עם באשיר", "איפה אנה פרנק" הוא סרט אנימציה המתבונן אף הוא בנושא רציני. הסרט מתייחס ליומן שאנה פרנק ניהלה במשך שנתיים, שבהן הסתתרה מפני הנאצים בדירת מסתור באמסטרדם. באוגוסט 1944 נחשף מקום מחבואה של המשפחה והם נשלחו על-ידי הנאצים לאושוויץ ואחר כך אנה ואחותה נשלחו למחנה הריכוז ברגן-בלזן, שם אנה מתה. היומן שכתבה אנה נתגלה לאחר המלחמה והפך לקלאסיקה עולמית - תזכורת רבת עוצמה לזוועות המלחמה ועדות לרוח האנושית. הדמות הראשית בסרטו של פולמן היא קיטי, חברה דמיונית של אנה פרנק שהיומן שכתבה מוקדש לה. הסרט הדמיוני מתייחס ליומן דרך עיניה של קיטי ועוקב אחר מסעה של קיטי בעולם בחיפוש אחר אנה, מאחר שקיטי אינה מאמינה שאנה מתה.

הקרנת בכורה עולמית: פסטיבל קאן 2021

סרטו של פולמן הצטרף "ברגע האחרון" לרשימת הסרטים שיוקרנו בפסטיבל קאן. הסרט לא נכלל בקטגורית הסרטים המתחרים על פרס הסרט הטוב ביותר. הוא נכלל בקטגוריה הנקראת "סרטים מחוץ לתחרות". ולא רק זה. הסרט הצטרף לפסטיבל לאחר שאמו של פולמן צפתה בסרט כולו. ורק אז החליט פולמן להגיש את הסרט לוועדת הפסטיבל, שמיד קיבלה אותו.

מקור קסמו של סרט קולנוע טמון בריבוי משמעויות

העניין שסרט מעורר בקהל תלוי ברלוונטיות שלו לקהל הצופים. חוקר התקשורת ג'ון פיסק, טוען שקהל הנחשף לסרט קולנוע יפענח אותו לפי ראות עיניו, ויצפה בו דרך ה"משקפיים" שלו. לכן יש להביא בחשבון שקהל הצופים מורכב וערכיו מגוונים. מה שעשוי להבטיח את הצלחת הסרט ודירוגו, הוא המשמעויות המובלעות בו, והתאמתן לטעמים שונים ומרובים. לפיכך, קהלים שונים עשויים להתרשם באופן שונה מהסרט, ולהעניק לו משמעויות חדשות על-פי דרכם. העולם נחלק ליהודים ואחרים שזכר המשטר הנאצי שמור בליבם לדראון עולם. בנוסף לכך קיים קהל עצום הכולל את מי שאינם יודעים דבר על השואה, ואחרים שמכחישים אותה או ספוגים דעות אנטישמיות. סיכוייו של סרט לזכות באהדה והערכה מותנים לא רק ביכולות האומנותיות, שככל הנוגע לפולמן, הוא כבר הוכיח אותן בסרטו "ואלס עם באשיר". העולם לא בהכרח יתרגש מעוד סרט הקשור לשואה. הנקודה שיש לחזור ולהדגיש כאן היא שהסוד טמון ברבדים העמוקים. בני אדם נוטים להגיב גם למה שאינו נוגע ישירות להם ולסביבתם, זאת בהתאם להבנתם את הטקסט והסבטקסט. כדי לגרום לקהל ולביקורת העולמית להזדהות עם "איפה אנה פרנק" ולהבטיח את חשיבותו לדורות הבאים (שכן זאת המטרה העיקרית של פולמן) נחוץ דבר מה נוסף: האפשרות לקרוא את תכני הסרט בדרכים שונות, בהתאם לטעמיו של הקהל ההטרוגני. חוות דעת של מבקרי קולנוע משבחות את הסרט ועם זאת, מבקרי קולנוע נוגעים גם בחסרונותיו. להלן שתי דוגמאות: הראשונה, הביקורת של קליין (הארץ), "הפרדוקס המאפיין את סיפורה של אנה פרנק, שסרטו של פולמן נוגע בו, הוא שבמקביל לכך שהפכה לממשות של היחיד בזיכרון השואה, דמותה הייתה לסמל שנושא זהות מופשטת יותר ויותר מזו של נערה שהייתה ומתה. היא הפכה בראש ובראשונה למיתוס [הדגשה שלי. ת.ה.]. כמה פעמים במהלך הסרט מצוינת העובדה ששמה של פרנק מוטבע על רחובות, כיכרות ומוסדות רבים ברחבי אמסטרדם [הפגם העיקרי ת.ה.] - אנה פרנק אולי הפכה למותג, אך הלקח הטמון במיתוס שלה התמוסס. זיכרון השואה וסיפורה של פרנק בתוכו לא לימדו את האנושות דבר. העולם מתעלם מהמסר הכלול ביומן, מדחיק אותו, ממשיך להפלות את החלשים". השנייה, הביקורת של מכון גתה, "נדמה כי הניסיון של "איפה אנה פרנק" לפנות לקהל צעיר — הסרט נתמך על-ידי "קרן אנה פרנק" מתוך כוונה שיפנה לילדים ונוער — עומד בעוכריו. סצנות שבהן משולבים הסברים על הכיבושים הנאציים והתקדמות המלחמה עוצרות את שטף העלילה ומעמיסות עליה מטען דידקטי עודף. ברגעים הללו יצירת האנימציה המרהיבה הופכת לשיעור היסטוריה בזעיר אנפין".

סיכויי ההצלחה של "איפה אנה פרנק"

הסרט מוקרן לאחרונה בבתי הקולנוע בישראל, לאחר שהשתתף בפסטיבל קאן, פסטיבל טורונטו, ובפסטיבל הקולנוע 2021 בירושלים, ולאחר שהיה מועמד לפרסי אוסקר. בגדול, ההצלחה של "איפה אנה פרנק" היא פועל יוצא של אלמנטים אוניברסליים שהוטמנו בו. אלמנטים שאינם בהכרח חינוכיים כמורשת לאנושות. אלמנטים אלו עשויים להיות מחשבות של נערה מתבגרת. נערה שכל דבר מעניין אותה, כולל מין. נערה ששואלת את עצמה האם המחזור הוא סימן לכך שאת בשלה לקיים יחסי מין. נערה שתוהה מדוע נשים מוכרות את גופן לזנות, נשים שאבא שלהן אולי קיים איתן יחסים. דווקא אלמנטים אוניברסליים מגבירים את הסיכוי להצלחתו העולמית של סרט זה. בצד הפחות קיצון, אלמנטים אוניברסליים יכולים להיות יחסי חברות בין נערות או בין נערה ואחיה או הוריה, ללא קשר לדת, גזע, או תרבות. המונח המקצועי הוא "פוליסמיות" (או: ריבוי משמעויות). שימוש בריבוי משמעויות בסרט קולנוע, מגביר את אהדת הקהל. מפיק סרטים מנוסה מודע לכך ועושה מאמץ לייצר "ריבוי משמעויות" שמחבר בין גוונים שונים בקהל לבין הסרט שיצר. ראו גם: "איפה אנה פרנק", פסטיבל קאן 2021" (פוסט שפרסמתי לפני הקרנת הבכורה של הסרט בפסטיבל קאן).