בסך-הכל אפשר לקבוע שתגובתה של רוסיה להחלטת פינלנד להגיש בקשת הצטרפות לנאט"ו הייתה די צפויה. בתשובה לשאלה האם החלטת הלסינקי מהווה איום על רוסיה ענה דובר הקרמלין דימיטרי פסקוב: "בהחלט. התרחבות נאט"ו לא הופכת את היבשת שלנו ליציבה ובטוחה יותר. פינלנד הצטרפה ל"צעדים לא ידידותיים" נגד רוסיה". באופן מעניין, בתשובה לשאלה איזו צורה תהיה לתגובתה של מוסקבה העניק פסקוב תשובה שקושרת בין עוצמת התגובה להיקף נוכחתם של כוחות נאט"ו סמוך לגבולות רוסיה: "הכול תלוי באופן שבו יתרחש תהליך ההתרחבות הזה של נאט"ו - עד כמה התשתית הצבאית מתקרבת לגבולותינו". דהיינו, אפשר להבין מכך שעצם ההצטרפות מטריד מאוד את רוסיה, אך היא עושה הפרדה בין ההצטרפות לאופן שבו היא תבוא לידי ביטוי. אם ברית נאט"ו תחליט להפוך את פינלנד וגבולה עם רוסיה למעין "מאחז קדמי" עם ריכוזי כוחות משמעותיים זה עניין אחד. אך אם לא כך יהיה - יהיו השלכות אחרות וקטנות יותר. גם משרד החוץ הרוסי פירסם הצהרה היום בה נכתב בין השאר: "הצטרפות פינלנד לנאט"ו היא שינוי קיצוני במדיניות החוץ של המדינה. רוסיה תיאלץ לנקוט צעדי תגמול, הן בעלי אופי צבאי-טכני והן בעלי אופי אחר, על-מנת לעצור איומים על ביטחונה הלאומי". בנאט"ו עצמה בירכו כמובן על המהלך. מזכ"ל נאט"ו, ייאנס סטולטנברג, הבטיח "תהליך הצטרפות חלק ומהיר". גם מנהיגים רבים אחרים, כולל הקאנצלר שולץ, בירכו על המהלך. בפן המעשי עשוייה רוסיה להגיב אולי כבר מחר או בימים הקרובים באמצעות עצירת ייצוא הגז לפינלנד, וגורמי ממשל בהלסינקי מודעים לאפשרות הזו ומתכוננים אליה. ב-2020 למשל, 65% מהגז הטבעי שייבאה פינלנד הגיע מרוסיה, אך הגז הוא רק סוג אנרגיה אחד בלבד מתוך כמה סוגים, והוא מהווה רק 6% מעוגת האנרגיה הכוללת, ולפיכך הפינים סבורים שיוכלו למצוא פתרונות חלופיים לגז הרוסי. תלותה של פינלנד באנרגיה רוסית קטנה משמעותית למשל ביחס לתלותה של גרמניה. בינתיים מקיימת ברית נאט"ו סדרת תרגילים גדולה בשם "תגובה מהירה", שבודקת בין השאר את מוכנות הכוחות לפריסה מהירה . עשרת אלפים חיילים מ 19 מדינות מתרגלים תרחישים בחמישה מוקדים שונים ביבשת, מנורבגיה ועד צפון מקדוניה. באוקראינה עצמה - סוכנות הפליטים של האו"ם מעדכנת היום שמספר הפליטים שנמלטו מאוקראינה עבר את השישה מיליון, בנוסף, מספר העקורים בתוך אוקראינה עומד על שמונה מיליון. אלה מספרים מטורפים עבור מדינה שאוכלוסייתה הכוללת עמדה לפני המלחמה על 44 מיליון. כמעט שליש מאוכלוסיית המדינה הפכו לפליטים מחוץ לארצם או עקורים בתוכה. בשל המצור הימי של הצי הרוסי בים השחור אוקראינה לא מסוגלת לייצא אפילו מהנמלים עדיין בשליטתה כמו למשל אודסה. אחרים, דוגמת מריופול ובורדיאנסק כבר נכבשו ע"י הרוסים. ההשלכות של המצב הזה איומות לא רק עבור כלכלת אוקראינה אלא גם עבור שאר העולם, שכן מחירי המזון והחיטה בעולם מזנקים.