הרחוב החדש נסלל (יום א' 15.5,22) בתוך "פארק הרכבת" ונוגס לכל אורכו בצדו הדרומי וכן בצדו המזרחי של הפארק. קאופמן חובב הגנים והנוף, שתכנן ישובים רבים על בסיס שילוב גנים ו"ריאות ירוקות" וראה בחזונו את עפולה כעיר גנים ודאי מתהפך בקברו. נראה כי לו היה חי היום, לא היה מרוצה מהמראה כיום של עפולה - בניה מכוערת דחוסה, חסרת ירק ועצים מצילים במרחב הציבורי תוך הכחדת שדות ושטחים פתוחים לטובת נדל"ן ועוד נדל"ן.
בין הנוכחים בטקס נכדתו של קאופמן בין הנוכחים בטקס, בו השתתפו ראש עיריית עפולה, חברי מועצת העיר תושבים ואורחים מוזמנים, הייתה נכדתו של ריכארד קאופמן, ד"ר ליאורה אוריאל, רופאה ירושלמית חייכנית ואצילית. היא מספרת כי כשנודע לה כי עיריית עפולה החליטה לקרא רחוב ראשי על שם סבה, זה שימח אותה מאוד לדעת שעדיין זוכרים אותו ואת פעלו. ד"ר אוריאל מספרת: "סבא היה מאותו דור של אנשים עם רגליים על האדמה וראש בשמיים. אידיאליסט שלחשוב על מעמדו וכבודו לא היה בראש סדר העניינים שלו. סבא ביקר בהרבה ישובים שהוא תכנן והכיר את המרקם החברתי שלהם, ופגש את האנשים. הוא ידע מה הוא מתכנן ולמי. הוא היה מטייל עם כלב הבוקסר שלו על הגבעות ורואה את כיווני האוויר, רואה את הטופוגרפיה ומתכנן את הבית".
מנהל הארכיון הציוני ד"ר יגאל סתרי אמר בטקס כי ארכיונו האישי של ריכארד קאופמן הוא מהגדולים ביותר המצויים בארכיון וכולל מאות מפות ותוכניות מיצירותיו וכ-400 תיקי מסמכים והתכתבויות, תוכניות ועוד. הארכיון ערך קטלוג דיגיטלי וגם קטלוג מודפס על עבודותיו ויצירותיו של קאופמן.
"האיש הנכון במקום הנכון" ההיסטוריון לאדריכלות מודרנית פרופ' מיכה לוין, מעורכי הספר "ריכארד קאופמן והפרויקט הציוני", מספר כי גדל בילדותו בשכונת רחביה בירושלים ("התגוררתי בבית של אוסישקין) וזכה להכיר אישית בתור ילד את קאופמן. "אני זוכר שפחדתי מאוד מכלב הבוקסר שלו, אבי וקאופמן היו משוחחים בגרמנית". לוין מספר, כי קאופמן עלה לארץ בגיל 33 ומיד התחיל לעבוד. הוא היה גם אדריכל מבנים וגם מתכנן ערים והיה לו ידע וניסיון רב לא רק באדריכלות מבנים אלא גם כמתכנן ערים. ב-1920 היו מעט אדריכלים בארץ. "קאופמן היה האיש הנכון במקום הנכון". פרופ' לוין מציין, כי קשה לתאר את גודל היקף יצירותיו של קאופמן. קאופמן תיכנן 644 פרויקטים. מספר עצום. הבנייה הייתה איכותית עם חשיבה לעתיד.
