נראה לי שהצלחתי לפצח את הסיבה שריאליטי חתונה ממבט ראשון, בפי העם חתונמי, שובר שיאים בכישלון לחתן את הזוגות המסכנים ששמים את מבטחם בצמד הפסיכולוגים שמזווגים עבורם את הזיווג מהשמיים או מהגהינום. על-פי הפופולריות של התוכנית ניתן היה לצפות שיהיה צונאמי בחתונמי ובמקום זה מקבלים זרזיף של מעיין אכזב. אני מתעניין בריאליטי מסיבות אנתרופולוגיות כמו שנשים קוראות לאישה רק במספרה. טוב, כמה זמן אפשר לקטלג 1,200 יצירות קלאסיות לספר קונצרטים? מגיע לאדם קפנדריה מדי פעם. ויש עוד סיבה, כבר מזמן אני טוען שהעולם מסתובב הפוך, הפופוליזם מנצח במקום הכישרון, הטייקונים חוגגים ומעמד הביניים נשחק, עולם הפוך! אם חצי עם מאמין לביבי שיחלץ אותנו מהבור שהוא כרה אז החצי השני יכול להאמין שחתונמי יגרום לחתונות... סידרה אחר סידרה הנוסחה לא עובדת, הצמד נכשל, הזוגות לא מתחתנים, ובכל זאת כמו הילדים ההולכים שבי אחרי הקוסם אנחנו מקווים שאולי הפעם יתרחש הנס ואיזה זוג יתחתן, ואם זה קורה הוא הופך לסלבריטאי. אבל הפעם פיצחתי את הסוד וקפצתי מהאמבט בשאגות אוירקה אוירקה. כי הקוסמים מכניסים לתבשיל רק מרכיב אחד "הגיון" ומתעלמים מהמרכיב הראשי "אלכימיה". לא שהם לא משתמשים במונח כימיה, משיכה וכדומה, אבל אם זה היה כימיה היה לזה נוסחה ואפשר היה לתכנת אהבה, אך כיוון שאין - אנו נזקקים למונחים אלכימיה, קסם... כך הם משדכים שני קרייריסטים כי הגיוני שקרייריסט יעריך קרייריסטית, אינטלקטואל עם אינטלקטואלית, חתיך עם חתיכה, ומרשים לעצמם לצרף ניגודים רק בצבע השער ובמוצא ההורים. על-פי ההגיון הזה צריך לשדך לעלם השולט בשבע שפות עלמה שלומדת איטלקית במכון דנטה, ואם הוא דלפון רצוי שהיא תגור בווילה ליד הבימה. אבל בשום פנים לא לשדך לתל אביבי בת זוג מעפולה, ולהייטקיסט מורה בתיכון. זה לא יעבוד, לא יחזיק מעמד 42 יום, קל וחומר 42 שנים. הגיון אולי עובד בקצוות - שידוך של דוקטור לפילוסופיה בספרית או של מחזאי מצליח לשחקנית סנסציונית לא בדיוק יעבוד, כפי שלמדנו מארתור מילר ומרלין מונרו, שכתב על כך את "לאחר הנפילה". אבל מכאן ועד התעלמות מהמרכיב העיקרי שהוא האלכימיה רחוקה הדרך. כי נסתרות דרכי האהבה, גבר רזה כמקל יפתח זוגיות נהדרת עם אישה במידות גדולות, לוסי אהריש תתחתן עם צחי הלוי, ואישה המיודדת עם צמרת המשותפת תפתח זוגיות מההצגות עם ליכודניק בדם, חרדית עם חילוני, והנסיך הארי יתאהב במייגן מרקל. ישאלו כל אלה שחיים בזוגיות מושלמת כבר עשרות שנים האם צמד השדכנים מחתונמי היה משדך ביניהם ונראה לי שכמעט בכל המקרים התשובה תהיה שלילית. כי האהבה פרצה בגלל חיוך או לא קרתה בגלל ריח פה, הצחוק המתגלגל שלה נשמע מקסים בעיני אחד אך צורמני בעיני האחר, המבטא הרוסי שלו יפסול אותו על הסף אצלה. זה נהדר לשדך רופאה העושה תורנויות של 26 שעות רצופות עם הייטקיסט הנמצא רוב זמנו בחו"ל, אך מי ישגיח על הילד כשהוא חולה? זה פנטסטי לשדך אינטלקטואל עם אינטלקטואלית אבל כמה זמן במשך היום מדברים על קנט ואריסטו? אולי דווקא התמהיל הנכון הוא אינטלקטואל מופנם עם אושיית אופנה מוחצנת, בתנאי שתבין אותו. אם צמד השדכנים היו מעיינים במקורות היו מוצאים את הפסוק הנפלא: "גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא מהן תורן. ננס לא ישא ננסת שמע יצא מהם אצבעי. לבן לא ישא לבנה שמא יצא מהם בוהק. שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהן טפוח". אבל הם מתעקשים לשדך מצליחנים ומתעלמים מכך שיש הרבה סוגים של הצלחות, לא רק בקריירה. אישה יכולה להיות מוצלחת לא פחות מבעלה אם היא הצילה מהרחוב מאות מטפלות והפכה אותן לתורמות לחברה. הבעל הצליח בתרומתו לחברה העסקית והאישה הצליחה בתרומתה לחברה האנושית. אבל השדכנים בשלהם, הצלחה אצלם זה רק קריירה, בצרות אופקים, כי הרי הצלחה יכולה להתבטא גם בתרומה לחברה ובהגשמה עצמית. אני בכוונה לא טוען שאישה יכולה להצליח בניהול משק בית וגידול ילדים כי זה פסה. אבל זוגיות מעולה יכולה להיות גם במקרה של אנגלה מרקל ומרגרט ת'אצ'ר כשדווקא הבעל היה בצל הזרקורים, אך הוא היה לא פחות מוצלח. או הזוג בנט כשהאישה לא נדחפת לקדמת הבמה. כמה זוגות מצליחים יש כבר כששניהם מגיעים לפיסגה? שדכנות הוא לא מקצוע, זה לא נלמד בפקולטות לפסיכולוגיה, זה לא מעוגן בהגיון. זאת אמנות, זה כישרון מולד. זאת גם מצווה שבגינה מגיעים ישר לגן העדן ולא קרדום לחפור בו שבגינו מקבלים הון תועפות מתוכנית שנכשלת פעם אחר פעם. השדכנים מתעלמים משם התוכנית, כי החתונה קורית לא בגלל הקריירה והגובה אלא בגלל המבט!