בין אירן וישראל מתנהלת מערכה חשאית (ולפעמים גלויה...) בכל הממדים (אוויר, יבשה, ים, סייבר ומודיעין) בכל הזירות (סוריה, לבנון, ישראל, אירן וברחבי העולם) ומול כל מרכיבי הכוח (גרעין, טילים מדויקים, מל"טים, התבססות צבאית בסוריה ובעירק ומול טרור העולמי שאירן מפעילה).
הפגיעה בבכיר האירני חסן ציאד ח'דאיארי (אם בוצעה ע"י ישראל) אינה התנקשות, בוודאי לא "חיסול" שהוא מונח מעולם הפלילי - היא פעולת סיכול, צופה פני עתיד, של גורם שעסק בתכנון ובביצוע פיגועי טרור נגד ישראלים.
האירנים מצהירים על נחישותם לנקום ויעשו כל מאמץ להגיב על הפגיעה בבכיר משמרות המהפכה. כמו במקרה של עימאד מורנייה וקאסם סולימאני, מי שאחראי ישירות על התגובה כבר לא איתנו...
בין אירן לישראל אסימטריה בכללי הפעולה: בניגוד לפעילות ממוקדת נגד העומדים בראש ארגוני הטרור של אירן ושלוחיה - האירנים מוכנים לפגוע בכל ישראלי או יהודי: תיירים, אקדמאים, דיפלומטים, שגריריות או יהודים בבבתי כנסת ומרכזים קהילתיים... ולכן נדרשת ערנות מודיעינית ומבצעית רחבה.
בזמן שהחיכוך הישיר בממדים השונים בין אירן לישראל גובר, נדרש מישראל מאמץ מיוחד במטרה לשלוט בהסלמה ולתעל את העימות למגרשים בהם האינטרס הלאומי הישראלי העליון מצדיק את סיכוני ההסלמה.
למרות שסיכול פח"ע וטרור נגד ישראלים מתבצע בכל מקום ובכל זמן אסור לישראל להוריד את העיניים מהאיומים המשמעותיים יותר מאירן: הגרעין והטילים המדויקים.
