התאונה התרחשה ביום ראשון 3 במאי 1959 בסביבות השעה 3:30 אחה"צ כאשר טייס חיל-האוויר אביהו רביב, בן 22, חג בגובה נמוך מעל מבני קיבוץ אלומות ו"נופף לשלום" לחבריו בקיבוץ. העיתונות אז דיווחה כי במהלך טיסתו מעל הקיבוץ השליך הטייס הצעיר מהמטוס אגרת- הזמנה אישית לחבריו שבקיבוץ לחתונתו עם חברתו החיילת שאמורה הייתה אמורה להיערך בל"ג בעומר.
לפתע כבה מנוע המטוס על-פי עדויות עדי ראיה, המטוס חג מעל מבני משק אלומות שלוש פעמים בגובה נמוך מאד. בסיבוב השלישי כבה פתע מנוע המטוס ואז צלל מטה לקרקע במהירות רבה בבת אחת ונתקע בקול רעש אדיר באדמה, בשטח פתוח בסמוך לבתי הקיבוץ. המטוס ומנועו נתקעו בקרקע, התרסקו והכנף השמאלית ניתקה ממקומה והועפה למרחק מספר מטרים. לשמע רעש חבטת נפילת המטוס, חברים מבתי הקיבוץ הסמוכים יצאו בריצה לעבר המטוס והחלו לחלץ את הטייס רביב ואת עוזרו שרגא בלום שהיו לכודים במצב של הלם בין שברי המטוס ונפצעו באורח בינוני עד קשה. השניים הובהלו לבית חולים פורייה בטבריה. המטוס לא התלקח כיוון שמנועו היה כבוי בעת שנפל.
שעה קלה לאחר התאונה, הגיעו למקום התאונה במסוק אנשי וחוקרי חיל-האוויר. הם בדקו את חלקי ושברי המטוס וגבו עדויות מעדי ראייה לתאונה. בשעות הערב הגיעה למקום משאית וחלקי המטוס ושרידיו הועמסו עליה והועברו מהמקום.
"הטיסה מעל המשק לא נכללה בנתיב הטיסה שאושר" דובר צה"ל פרסם הודעה לעיתונות בעניין התרסקות המטוס ומסר כי ועדת חקירה שנתמנתה על-ידי מפקד חיל-האוויר לבירור נסיבות התאונה קבעה שהטיסה מעל המשק לא נכללה בנתיב הטיסה שאושר. ולא רק זאת, הטייס הנמיך טוס בניגוד להוראות והוא יועמד לדין.
הערכה, ויודגש כי זו הערכה בלבד ולא קביעה חד-משמעית, היא כי הטייס שהיה טייס סיור החליט "לסטות" מנתיב הטיסה שלו ולחוג בגובה נמוך מעל קיבוץ אלומות כדי "להגיד שלום" לחברה' חבריו לגרעין מתנועת "הנוער העובד" ותוך כדי כך, לפחות על-פי דיווחי העיתונות דאז, לשגר אליהם ממטוסו הזמנה לא שגרתית ומקורית מהאוויר לחתונתו הקרובה.
יודעי דבר המכירים את תולדות חיל-האוויר, מספרים, כי לא הייתה זו אז תופעה חריגה. בתקופה ההיא היה מעין נוהג, ל"הגיד שלום" עם המטוס לחברים במשק, אצל לא מעט טייסים קיבוצניקים או מושבניקים. וגם טייסים עירוניים חטאו לא פעם בכך שבאו "לבקר" עם מטוסם בגובה נמוך את בית משפחתם ולנופף להם לשלום בכנפי המטוס. ראוי לציין כי דיווחי העיתונות דאז בעשוריה הראשונים של המדינה לא היו תמיד מדויקים והיו טעויות בשמות ובתאריכים וגם בעובדות, וצריך להתייחס לדיווחי העיתונות דאז בפרופורציה הנכונה.
עזר ויצמן בא לחקור באופן אישי את נסיבות התאונה למחרת התאונה ב-4 במאי 1959 הגיע לקיבוץ מפקד חיל-האוויר עזר ויצמן שחקר באופן אישי את נסיבות התאונה. הוא שוחח עם ראשי וחברי הקיבוץ. על-פי דיווחי העיתונות דאז הטייס רביב היה "בן בית" בקיבוץ אלומות. הוא השתייך לתנועת "הנוער העובד" וחבריו לגרעין הנח"ל "נוגהות" עשו שם בהכשרה חקלאית. על-פי עדויות לא הייתה זו הפעם הראשונה שרביב טס מעל הקיבוץ בגובה נמוך, מנופף לשלום לחבריו שעל הקרקע והיו בקיבוץ שפנו בתלונות על כך למפקדת חיל-האוויר.
כשבוע לפני התאונה, כך מדווח בעיתונות דאז, נפגש הטייס רביב עם חבריו בקיבוץ והודיע שהוא עומד לטוס מעל המשק כדי להשקיף מלמעלה על חבריו ל"גרעין" בקיבוץ וכי יזמינם בדרך האוויר לחתונתו. רביב היה אמור להינשא לחברתו א. ימים ספורים לאחר התאונה.
הטייס מת מפצעיו כחודש וחצי לאחר התאונה רביב הועבר, כאמור, מיד לאחר תאונת התרסקות מטוסו לטיפול בבית החולים פורייה בטבריה. הוא נפצע באורח בנוני עד קשה, אולם מבית החולים דווח לעיתונות ימים ספורים לאחר התאונה כי מצבו משתפר וכי יצא מכלל סכנה. עוזרו בטיסה (נווט המטוס) שרגא, שישב מאחור והועבר אף הוא לטיפול בבית החולים, נפצע באורח קל יותר. חבריו של רביב שבאו לבקרו בבית חולים סיפרו כי היה בהכרה מלאה, שוחח עימם כרגיל והתרשמו כי יצא מבית החולים תוך ימים ספורים. כעבור ימים ספורים הוחמר מצבו, אובחן שבר בראשו ובעצת רופאו הועבר לאשפוז בבית חולים רמב"ם בחיפה. כחודש וחצי לאחר תאונת מטוסו ב-16 ביוני 1959 מת הטייס אביהו רביב מפצעיו. הערכה היא שקריש דם שנסחף בגופו כתוצאה מהפציעה בתאונה, הוא שגרם למותו. בן 22 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה.
אביהו רביב נולד גדל והתחנך בקריית חיים. היה מדריך גדנ"ע-אוויר והשתתף במשלחת הראשונה של גדנ"ע-אויר לארצות-הברית בשנת 1955. סיים לימודי שנה אחת בטכניון בחיפה, בפקולטה לאווירונאוטיקה. לצה"ל גויס באוגוסט 1955. השתתף במבצע סיני ולאחר-מכן עבר קורס סיור וקישור ושירת שירות-קבע כטייס בחיל-האוויר.
