במאמרו כותב אפרים גנור¹: "איך שלא מביטים על המצב הפוליטי המסובך שאליו נקלעה מדינת ישראל בשלוש השנים האחרונות: בנימין נתניהו הוא הבעיה ולא הפתרון של המצב" - הוא טועה טעות גסה. בנימין נתניהו הוא גורם-תורם חשוב, אבל מנהיגות הממשלה והקואליציה הנוכחית גרועים ממנו בהרבה, גם מפני שהיו אמורים לתקן את מחדליו ואינם עושים זאת וגם על שום תרומותיהם הטרומיות. ראשית, שלוש השנים האחרונות אינן מקשה שלטונית אחת. עוד שבשתיים הראשונות עמד נתניהו בראש הממשלה ועסק בנושאי חוץ וביטחון ובמשפטו והזניח במידה רבה את נושאי הפנים והחברה, לרבות ביטחון הפנים שהתפוצץ בפנינו במבצע "שומר החומות". מאידך היה זה הוא שהביא לנו את ההישג המשמעותי של "הסכמי אברהם", את הקשרים הטובים עם פוטין ואת המציאות הכלכלית המצויינת שתמכה במשק בתקופה הקשה של הקורונה וממנה נהנתה גם ממשלת בנט-לפיד. שנית, בממשלה זו עוסק נפתלי בנט (או אולי עסק עד לאחרונה) בעזרת ובחסות שותפיו-יריביו יאיר לפיד, בני גנץ, מרצ ורע"ם בסיוע "המשותפת", ארה"ב ואירופה - בהחזרת ישראל למסלול האומלל של הסכמי "אוסלו". בתחום הפנים עסק תקופה ארוכה בעיקר בלוחמה עקרה למדי בקורונה ואלמלא החיסונים שעיקרם נרכש עוד בימי נתניהו, היינו עדיין נתונים בצרה צרורה, כשישראל רושמת לחובתה למעלה מ-10,000 מתים במגיפה! בשאר הזמן בבניית תדמית בינלאומית ובעיקר בטיוח הסדקים בממשלתו. חרף זאת, בנושאי הפנים מכהן ברמה אביגדור ליברמן, שבעייתו העיקרית כפי שמסתמן שוב ושוב היא "המלחמה בחרדים" במקום שיקום הכלכלה הישראלית המשתוללת וריסון "השתוללות" המחירים. כ"כ מתאפיינת תקופה זו בקריסת מצב ביטחון הפנים, עליה ברמת האלימות במגזר הערבי ובין ערבים ליהודים וריבוי מדאיג בעימותים הלאומיים בין יהודים-לערבים שלא לדבר על אי-סדר מוחלט בעבודת הכנסת וועדותיה (דומני שערבי ישראל רואים בממשלה זו הזדמנות-פז עבורם לקדם את רעיון "מדינת כל אזרחיה" כשאר הממשלה כלל אינה מבחינה בנעשה. שהרי אם היא מבחינה במגמה ואיה מטפלת בה ביד קשה - זו ממשלת "גייס-חמישי"). המקום היחיד בו מצליחים היהודים להגיע להכרעה בהצבעה על חוקים חדשים הוא בשאלת התנאים הכלכליים המפליגים הניתנים לערבים (בעיקר רע"ם) "כשוחד פוליטי" עבור הישארותם בקואליציה. "הכלת" מעשי הפשע, הטרור ורצח יהודים וערבים ברחובותינו, ההתרסה הלאומנית הבלתי פוסקת מצד חמאס, והחוגים האיסלאמיים הקיצונים בישראל שטרם הוצאו אל מחוץ לחוק, הופכים במהירות לבלתי נסבלים. מכאן שגנור טעה וטועה ובגדול: נתניהו מסתמן כרע "במיעוטו" וממשלת הקונגלומרט בראשות בנט - היא אסון לאומי בהתהוותו.