כל ימינו אנו בעצם שחקנים בדרמה של חיינו. הרבה טמון בתוכינו, ומה שנראה כלפי חוץ לעיתים מנוגד לגמרי לאמת. והכל על-מנת לשמור על ההרמוניה והיחסים הטובים. אך השאלה באיזה מחיר. ארוחה משפחתית היא מפגש מצוין המקרב בין המוזמנים. אך במחזה של צמד הכותבים, שעמלו על כתיבת המחזה כשנתיים, נותבו בידי הבימאי עידו רוזנברג ונתמכו במנהל האמנותי של הקאמרי גלעד קמחי ובדרמטורג גור קורן, מזומנות לקהל במהלך הארוחה הפתעות על הבמה. כשהשאלה: עד כמה צריך לשקר, והיכן הגבול בין האמת להסתרתה? עירית קפלן כ-רונית, האם, היא מסמר ההצגה. היא כל כך מלבבת, שובה את הלב, מסעירה ומסובבת את הקהל סביב הזרת שלה. לעומתה בעלה, מוטי כץ, שהתפקיד ממש נכתב עבורו ותואם לסגנונו הבוטה, ומצליח בתפקידו הטוב ביותר שעשה עד היום, לשבות את לב הצופים בפלונטר של חיי הנישואים שלהם ושל בתם האהובה: אביגיל הררי החביבה והמקסימה שמעניקה רגעי חסד למשבר הפורץ כשלאט-לאט מתגלות האמיתות. המחזאי והשחקן גלעד שמואלי כ-יובל, מוכיח שמעבר ומעל לכשרונו הקומי והמשחקי הרבגוני, הוא מהווה פה סמל לדמויות של גברים רבים הנהנים לחיות "נישואים פתוחים". והמחזה פותח לפני הצופים את מלוא המשמעויות של מושג זה.