ביקרנו בימים אלה במקום. בסיוע דברי ההסבר של המסבירון המקומי ובהסתמך על דברי המדריכה שליוותה את סיורנו, הנה סיפורו של אתר הנצחה זה וסיפורה (בתמצית) של חטיבת הראל במלחמת העצמאות.
הקמת חטיבת הראל הפלמ"ח היה כידוע הזרוע המגויסת של ארגון ההגנה. חטיבת הראל הייתה אחת משלוש חטיבות הפלמ"ח שלחמו באזורי הקרבות בגליל, בנגב, ובירושלים רבתי. ב-29 בנובמבר 1947 הכריז האו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ועל הקמת שתי מדינות: מדינה יהודית ומדינה ערבית.
כל מדינות ערב התנגדו להכרזה זו והחלו במאבק מזויין נגד הישוב היהודי בארץ ובעיקר בירושלים ובדרכים המובילות אליה. למחרת ההכרזה פרצה מלחמת העצמאות. גדודי פלמ"ח נכנסו מיד למאבק על ירושלים.
חטיבת הראל הוקמה תוך לחימה לאחר מבצע נחשון בחודש אפריל 1948 והורכבה משלושה גדודי פלמ"ח שלחמו אז במרחב: הרביעי, החמישי והשישי. החטיבה נועדה לשמש אגרוף מחץ נייד במרחב ירושלים.
מקימה ומפקדה הראשון של החטיבה היה יצחק רבין ולאחר מכן קיבל את הפיקוד עליה יוסף (יוספל'ה) טבנקין. המערכה על ירושלים הייתה הקשה ביותר במלחמה על עצמאות ישראל. העיר על 100 אלף תושביה היהודים, נותקה לפרקי זמן ממושכים ממרכז הישוב היהודי בשפלה, על-ידי כוחות האויב. היא הפכה לעיר נצורה ומותקפת שסבלה מאבדות רבות וממחסור חמור במים, במזון, בדלק ובתחמושת.
בתנאים קשים אלה למרות הרוגים ופצועים רבים מחסור הולך וגדל בלוחמים עם ציוד דל, לחמו גדודי הראל, על הצלת ירושלים והקמת מדינת ישראל. הם לחמו בתוככי העיר ובדרכים המובילות אליה. כ-230 שיירות עם מזון, דלק, ציוד ואנשים הצליחו לפרוץ את הדרך לעיר הנצורה. עדות אילמת לשיירות אלה הם שלדי משאיות השיירות המוצגים לאורך הדרך מצומת שער הגיא עד צומת שורש.
הקמת המדינה ופלישת צבאות ערב ב-15 במאי 1948 הוכרזה הקמת מדינת ישראל. ביום זה החלה פלישת צבאות ערב והמלחמה לבשה ממדים חדשים מלחמה נגד וצבאות סדירים של מדינות ריבוניות ומצוידות כראוי.
