תמצית פרק א' בפרק א' למדנו שלא מוגש כתב אישום אם אין "סיכוי סביר להרשעה", למדנו גם שברירת המחדל כיום של "סיכוי סביר להרשעה" הוא שסיכויי ההרשעה גדולים או שווים ל-50%, אך לפרקליטות קיימת האפשרות לסטות מהכלל הזה. בנוסף למדנו שכלי המדידה של סיכויי ההרשעה איננו מדעי, הוא מאוד סובייקטיבי כך שאחוזים בודדים לכאן או לכאן עלולים להיות גדולים משגיאת ההערכה של הסבירות.
באותו פרק העליתי את הטענה שקריטריון ה"סיכוי סביר להרשעה" אמור ללוות את התיק גם במהלך ניהולו בבית המשפט, כי על-פי ההיגיון תיק שאין להגיש אותו לבית המשפט, אין גם להמשיך ולנהל אותו בבית המשפט.
פרק ב' - הראיות סיפור (עצוב) שהיה כך היה - אדם נהרג בתאונת דרכים, הפוגע לא כפר בעובדות, הוגש נגדו כתב אישום פלילי. במהלך ניהול התיק, ועל-פי חו"ד מומחה הגיעה הפרקליטות למסקנה שהפוגע לא שלט במעשיו עקב מגבלה רפואית כלשהי. היא הסיקה, כי לכן קיים חשש שבית משפט לא ירשיע את הפוגע ועל כן ביקשה להגיע עם הפוגע להסדר טיעון. משפחת הנפגע לא קיבלה זאת ועתרה נגד המדינה (בג"ץ 625/18).
השופט מני מזוז דחה את העתירה וכתב את פסק הדין. השופט פוגלמן הצטרף אליו. מזוז קבע, בין היתר, שאם אין "סיכוי סביר להרשעה" גם לאחר הגשת כת"א יש לסגור את התיק. לעומת זאת במקרה של "סיכוי סביר להרשעה" אך עם קשיים ראייתיים, אשר מעלים את הסתברות הזיכוי, מוענקת לתביעה סמכות רחבה איך לנהוג, והחלטה על הסדר טיעון היא חלק ממנעד ההחלטות האפשרי, ולכן דחה את העתירה.
השופטת דפנה ברק ארז בדעת מיעוט ציינה להבנתי כי חוסן הראיות וסיכויי ההרשעה/זיכוי מלווים את התיק גם לאחר הגשת כת"א. ברק ארז לא מצאה לנכון לברך על הפתרון של הסדר טיעון כי להבנתה לא נשקלה האפשרות של הקטנת האישום בכתב האישום (ללא הגעה להסדר טיעון) על-מנת לגשר על הפער שנוצר בסיכויי ההרשעה (על-פי בבג"ץ 6689/12 עזבון המנוח סלאח ראפת ז"ל נ' היועץ המשפטי לממשלה).
וכך קובע השופט מזוז בסעיף 20 לפסק הדין:
- אשר לשיקול בדבר טיב הראיות, נקודת המוצא לחתימה על הסדר טיעון היא כי קיימת תשתית ראייתית מספיקה לצורך הגשת כתב אישום, או להמשך ניהולו; היינו, כי קיים סיכוי סביר להרשעה. אכן, אם אין בידי התביעה ראיות מספיקות לביסוס סיכוי סביר להרשעה, עליה לסגור את התיק ולא למצוא מפלט בהסדר טיעון. אולם אם קיימות ראיות המבססות סיכוי סביר להרשעה, אך קיימים גם קשיים ראייתיים העשויים להוביל לזיכוי, מסור בידי התביעה שיקול דעת רחב אם למצות את ההליך בבית המשפט עד תומו, או אם לחתום על הסדר טיעון שיש בו כדי לבטא את "ניהול הסיכונים" בתיק.
מה בעצם קובעים השופטים לגבי סיכויי ההרשעה
במהלך ניהול ההליך:
1) אם
נשלל הסיכוי הסביר להרשעה - חלה חובה לבטל את התיק, ואין כלל לדון על הסדר טיעון.
2) אם הסיכוי הסביר להרשעה
לא נשלל, אך עולים סיכויי הזיכוי, אזי ניתן להגיע להסדר טיעון (כפי שפסק הרוב שם), או שרצוי שהפרקליטות תשקול לפחות להקטין את ההאשמות בכתב האישום על-מנת שיהלמו את סיכויי ההרשעה, וזאת באורח חד-צדדי ומבלי להגיע להסדר טיעון (כפי שנקבע בדעת מיעוט).
ולעניין בנימין נתניהו - על בלון ועל העדר קלון בעניין בנימין נתניהו, ולאחר שנדחתה בקשת הפרקליטות לשנות את כתב האישום, קבעה היועצת המשפטית לממשלה
"... לאחר הצגת כל הראיות בתיק קיימת אפשרות כי בית המשפט ירשיע נאשם על יסוד עובדה שלא נזכרה בכתב האישום, לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי".
אף לטעמה של היועצת המשפטית לממשלה אין עוד סיכוי
סביר להרשעה לפי העובדות שצויינו בכתב האישום. אי-לכך, בעדר סיכוי
סביר להרשעה על-פי כתב האישום, וכפי שכבר למדנו, על הפרקליטות לבטל את האישומים הרלוונטיים בכתב האישום אשר בהם אין עוד סיכוי להרשעה, היינו: האשמת השוחד בתיק 4000 והמרכיבים של עדות שלמה פילבר בהאשמת המרמה והפרת אמונים באותו תיק.
אין להגיע לעסקת טיעון בנושאים אלה. נושאים אלה חייבים ליפול ללא כל תמורה, נושאים שהיו כלום מכלום, נושאים שהיו בלון, ולכן אין עליהם קלון.
סטייה מהכלל של 50% קודם הסברנו שכלל ה-50% הוא המלצה והפרקליטות מורשית לסטות ממנו, אך הפרקליטות היא גוף מנהלי, היא מחויבת בפעולותיה למידתיות, סבירות, שמירה על תקנת הציבור, והקש של סעיף 184 לחסדה"פ הוא כל כך רעוע, כל-כך נידף ברוח, שאין בינו ובין "סיכוי סביר" ולא כלום, ועל כן אין לפרקליטות כל חלופה אחרת אלא לבטל את כל הסעיפים הקשורים לעדות פילבר
תזמון הביטול, סחר סוסים האם יש לבטל את סעיפי האישום האלה מחר? מחרתיים? בסוף עדותו של פילבר? זו כבר שאלה טקטית בדו-שיח בין פרקליטי הנאשמים ובין המאשימה.
איש לא רוצה כאן סלאמי. הרצון הוא להסיר את כל כתב האישום המיותר והמטופש הזה מסדר היום. הסרה כזו היה תוצאה של 'מסחרה', סחר סוסים בין הצדדים,
אך נקודת ההתחלה של כזה סחר סוסים ברור שתהיה שכל ההאשמות הקשורות בעדות פילבר מתות, ואין לנאשמים לתת דבר תמורתם. 