להיות פוליטיקאי במדינת ישראל, זו זכות עצומה, אחריות גדולה, השפעה עוצמתית בכל תחנות חייו של אזרח במדינת ישראל. להיות פוליטיקאי במדינת ישראל, זה לשאת על הצוואר אבני ריחיים, אחת על הזכות והשנייה על האחריות. להיות פוליטיקאי במדינת ישראל, זה להיות נכון להפתעות המתרגשות עלייך בבחינת מעשייך מיום תכנונך בראש אביך ועד שהייתך ברחם אימך, עד הגחתך לאוויר העולם והשאר היסטוריה.
להיות פוליטיקאי במדינת ישראל, זה להיות חשוף, מעורטל, נתון לסריקה ושיקוף כליות ולב, כולל סריקה במסרקות של ברזל. להיות פוליטיקאי במדינת ישראל, זה לעמוד למבחן יום יומי, של הציבור, של התקשורת, של הפוליטיקאים. להיות פוליטיקאי במדינת ישראל, זה להבין את האמירה, "ככל שאתה קרוב לצריח כך העורבים מנקרים אותך יותר". להיות פוליטיקאי במדינת ישראל, זה אפשרות של חיסול ממוקד כולל וידוא הריגה, כמו השר רחבעם זאבי ז"ל, או להבדיל סיכול פוליטי ממוקד של מי שאינם חפצים בכהונתו.
לאחרונה לעולם הפוליטי במדינת ישראל התווספה אסכולה חדשה-ישנה, מעניינת, מאיימת, מטרידה וחמורה ביותר. סגנון המאפייה הסיציליאנית חדר לפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות. הורתו לידתו בהפגנות בבלפור, שם נזרעו הרוח הגבית לאלימות מילולית, ושיח השנאה אשר חצה כל שיח אלים לפניו. שם נחצו קווים, שם הבריונות, האלימות, גסות הרוח, הרימו ראש ומתחו את חופש הביטוי עד לקצה ועבור חודש השיסוי. שם הואשמה המשטרה כמשטרה פוליטית, שם בתי המשפט הוכיחו שחמלה, ותרנות והבנה הם לחם חוקם העכשווי.
מאז שנזרע והודהד זרע הפורענות הפכו הפוליטיקאים, במיוחד אלו המנסים לחבור לשנוא מפגיני בלפור, בנימין נתניהו, הפכו למטרה ו"זוכים" לאיומים ישירים על עתידם הפוליטי, על הסבל שהם אמורים לעבור יחד עם הקרובים להם. תועמלנים במסווה עיתונאים, מתחזים ודוברים, מדכאים כל אפשרות של מעשה עצמאי וחופשי של פוליטיקאי מסוים ומפיצים בתועמלנות מתוחכמת כי ברשותם קלטות אשר יביכו את הפוליטיקאי, יגרמו לו לקבור עצמו חיים, יובילו אותו לרדת למרתף.
ארגון קיצוני פרט לתועמלנים המתחזים לעיתונאים, יש גם ארגונים ממומנים המרימים ידם על פוליטיקאים, באותה אלימות מילולית בה נקטו הפגנות בבלפור וזכו לקריצה. קבלת איומים ממשיים, מוחשיים, כתובים שחור על גבי לבן, עם שם, עם שם משפחה, ללא מורא. מעתה לא רק איום על פוליטיקאים על-ידי עיתונאים מוטים המשתמשים בכוחם כתועמלנים וממליכי מלכים.
"צהרים טובים לבובת הגרב של בני גנץ, מיכאל ביטון. אל תדאג, למרות שאתה רק עבד נרצע של הדחליל, אנחנו פוקחות עין גם עליך. את התרגילים הנכלולים שלך תעשה במקום אחר. אם תפיל את הממשלה הזו, נהפוך את חייך הפוליטיים לגיהינום עלי אדמות". על ההודעה הזו חתום ארגון, קומי ישראל. ארגון קיצוני המתהדר במילים כמו, מאוד מאוד סלקטיבית, מאוד מאוד הוגנת סלקטיבית, מאוד מאוד מתקדמת לכיוון אחד, הכיוון שבו הם הצודקים ואין בילתם.
בעקבות ההודעה האלימה, המאיימת, המסיתה, קיבל מיכאל ביטון איומים חריפים, הגיש תלונה במשטרה, ונותר המום מכך שעיתונאים אינם מזדעזעים מהאלימות המילולית, המאיימת וההסתה המוצהרת, לא נשמעו גינויים, לא נפתחו מהדורות חדשות עם האיומים על הח"כ, השר לשעבר, אשר בסך-הכל העז לפעול למען בוחריו. הצדקנים נדמו, הטהרנים נאלמו, בני האור שתקו, בעלי המוסר, הצדק והחופש, נגוזו ואינם.
פוליטיקאי במדינת ישראל מעתה, זה גם פוליטיקאי מנוהל, מאוים, על-ידי בריוני מקלדת, פוליטיקאי חרד מתועמלנים המתחזים לעיתונאים, וממי שנושאים את לפיד, "למען חברה חופשית, הוגנת ומתקדמת". ורק לחשוב אם האיומים וההסתה היו יוצאות מבית מדרש אחר...
