בקרוב ייכנס לתוקפו השלב הראשון של חוק שירותי מידע פיננסי כחלק מרפורמת הבנקאות הפתוחה. מטרתו העיקרית של החוק היא לפתוח את השוק הפיננסי לתחרות, כלומר לאפשר לחברות פינטק ולגופים פיננסיים להתחרות בבנקים על כיסו של הצרכן ולאפשר לו לבחור בגוף הפיננסי הרלוונטי עבורו.
למעשה, חוק השירות הפיננסי מבטל את השליטה הבלעדית של הבנקים בתחום ניהול הכספים, הפיקדונות, ההלוואות והאשראי והוא יחייב אותם לשפר את תנאי השירות שהם מציעים לצרכנים. התחרות של הבנקים אל מול חברות הפינטק השונות ומול הגופים הפיננסים האחרים יגרמו למהפך בהתנהלות הפיננסית של צרכנים רבים והוא נחשב בעיני רבים למהלך חיובי, חשוב ונחוץ. אך עם זאת הדרך בה נוסח החוק משאירה גורמים פיננסיים רבים מחוץ למשחק.
הבעלים היחיד של המידע הפיננסי - הוא הצרכן במסגרת החוק, דרך העברת המידע תהיה בצורה מאובטחת על-ידי שימוש בטכנולוגיית API, תוך ביטול מתן הרשאות וגישה לחשבונות הבנק לחברות השונות. זוהי תועלת גדולה לצרכן שכן, השליטה במידע על מצבו הפיננסי חוזרת לידיו.
הנתונים הפיננסיים של כל צרכן מאפשרים לקבל תמונה מלאה אודות כל התחומים בחייו, מידע שעד כה היה בבעלות הבנקים, חברות הביטוח או חברות האשראי. החוק החדש מגדיר בצורה ברורה את הצרכן כבעלים הבלעדיים של כל המידע הפיננסי שלו וככזה - בעל זכות ההחלטה באיזה מידע הוא מעוניין לשתף ואת איזה גוף הוא רוצה לשתף.
התחרות האמיתית עוד רחוקה מאיתנו למרות כל היתרונות הברורים של רפורמת הבנקאות הפתוחה, הנוסח של החוק משאיר את כל נותני השירות העוסקים בייעוץ פרונטלי כגון יועצי משכנתאות, יועצי כלכלת משפחה, יועצים פנסיונים ודומיהם אל מחוץ למשחק.
גורמים אלה, שלמעשה מהווים חלק מאוד משמעותי מהייעוץ הפיננסי הניתן בישראל, נשארים מחוץ לבשורה של הבנקאות הפתוחה. מציאות זו אינה מאפשרת תחרות אמיתית והורדת מחירים לצרכנים הפיננסים.
ואכן, נוסח החוק כפי שהוא כתוב כיום לא מאפשר לאותם נותני שירות לצרוך את המידע הפיננסי החיוני להם על-מנת לתת שירות. בנוסף, החוק מחריג גופים פיננסיים כגון חברות ביטוח וקופות גמל מהחובה שלהן להוות מקורות מידע מהימנים על פיהם ניתן לספק ייעוץ פיננסי כולל ומדויק.
למרות הטכנולוגיה המתקדמת, חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה מעדיף ייעוץ פרונטל". לא מדובר רק באנשים מבוגרים, אלא במנעד גילים רחב, המעדיפים את השיח הישיר והבלתי אמצעי, בוודאי כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לכסף שלהם.
יש לשנות את נוסח החקיקה לדברי אבו, נוסח החקיקה הנוכחי פוגע בלקוחות אך בעיקר בחופש העיסוק ובמקור הפרנסה של אלפי יועצים וסוכנים בתחום. "החוק המוצע צריך אפשר לכל מי שנותן שירותים פיננסים, לספק לכלל ציבור הלקוחות במדינת ישראל שירותים מלאים ומקיפים בהתבסס על מצבם הפיננסי הכולל.
המטרה של החוק הינה הגברת תחרות שתוביל להורדת מחירים. כאשר כל כך הרבה גורמים נשארים מחוץ למשוואה, מדובר בפגיעה בתכלית החקיקה. הדרך היחידה לאפשר תחרות הוגנת והורדה של המחירים היא לאפשר לכל הגופים כולל היועצים הפרטיים להשתתף בצורה שווה.
בכדי לתת מענה לבעיות שצוינו, ניתן לקדם פתרון על-ידי יצירת פלטפורמה של מאגר נתונים המחייב הזרמת מידע של כל השחקנים המחזיקים בנתונים על הלקוחות (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות ביטוח, גמל, פנסיה וכו'..), ומנגד מאפשר משיכת מידע על-ידי כל הגורמים שנותנים ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא (כמו למשל במסלקה הפנסיונית או מאגר נתוני אשראי וכדו'..) פלטפורמה זו תהווה פתרון גם לסוגיית אבטח המידע והסייבר, שרבים מתריעים כי אינה מוסדרת כראוי בנוסח הנוכחי של החוק.
אין ספק כי חוק השירות הפיננסי הוא שינוי מבורך, אך טוב יעשה המחוקק אם ישכיל לשנות את נוסח החוק לקראת יישומו של השלב השני כך שגם הצרכנים וגם בעלי המקצוע בתחום הייעוץ הפיננסי יוכלו ליהנות ממנו.
