חתני יורם עבר-הדני ואני, ככל אחת ואחד, מתעבים פקקים. אך לא הלילה. ככל שהתעבורה התעבתה והכבידה עלינו בדרך אל מצפון לנמל תל אביב כן רווח לנו. כי הפקקים היו לנו לצפי שההפגנה המחדשת את ההתארגנות מול הדוצ'ה בנימין נתניהו לא תהיה בבחינת כישלון. הייתה לנו הפתעה לטובה. היו רבים יותר מכפי שיכולנו לקוות. הייתה תחושה כי הנה חזרנו לכיכר, לרחוב, לגשר. שוב שרנו והדלקנו פנסים וראינו אור חדש של מנהיגים פוטנציאליים צעירים שנטלו לידם את המשימה הקשה להסביר לציבור הרחב כי ממשלת הפשרה הנוכחית היא הגוף הטוב להנהיג את ישראל בתנאים של תיק"ו פוליטי. הנפתי דגל כחול-לבן ולתדהמתי התבקשתי לשאת דברים. בקצרה: - נטשנו מוקדם מדי את הכיכר והמדשאה והגשר. כמו ניתוח רפואי בו לא נוקו מן הגוף הסובל כל האיברים החולים. - הממשלה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד מצאה שח"כ ביבי השאיר לה בירושה אדמה מדינית חרוכה בוושינגטון וברבת עמון. היא תיקנה את היחסים כראוי. - אומנם הקואליציה חמקה מלאשר חוקים המגבילים כהונת כל ראש ממשלה, אבל נקטה כמה צעדי פתיחה נאותים כהחלטה לחקור את שערוריית הצוללות וספינות המגן. - כניסת רע"ם לממשלה היא מהלך היסטורי העולה בקנה אחד עם תפישת זאב ז'בוטינסקי, שזרה כנראה לרבים מתומכי ח"כ בנימין נתניהו. הציבור היהודי מתקשה לקבל מהלך נבון של שילוב ערבים בניהול המדינה, אך ההיסטוריה תודה לממשלה הנוכחית שכללה את מנסור עבאס. ב-DemocratTV נשאלתי אם אני מביא בחשבון כי ייתכן שחידוש ההפגנות ייכשל וח"כ ביבי יחזור לשלטון. השבתי למראיין שהדימוי הנכון הוא לתמונה משדה קרב. אנו מסתערים לעבר היעד. אם נעסוק עתה בחישובי הקץ שמא ניכשל - מובטח לנו שאכן ניכשל. בעיצומה של ההסתערות יש מקום למחשבה אחת בלבד, מה עלינו לעשות כדי לנצח. ואחר כך שרנו מעומק הלב ובאהבה למולדת את "שירת העשבים" (רבי נחמן מברסלאב ונעמי שמר). רבי נחמן אמר פעם כי לא חשוב לאן מועדות פניו ברגע נתון מפני שתמיד הוא צועד לעבר ארץ-ישראל. גם אנחנו.