בידיעות אחרונות פרסם היום יואב זיתון כי לפי חוות דעת של המשטרה הקצין (מיל) ת' איבד את עצמו לדעת כפי שהעלתה גם חקירת מצ"ח. ההורים זועמים, הוסיף העיתון בעמודו הראשון.
אין דבר עצוב מאשר לאבד ילד. כאבם של ההורים מובן לכל עומקם של חדרי הלב. ברור שצריך לחקור כיצד אירע ששלטונות הכלא לא השכילו למנוע את התאבדותו. אולי גם אם נער מחונן זה היה במצב שהצדיק את מניעת גיוסו. אך כל אלה אינם קשורים לרמיזה החוזרת ונשנית שמא מישהו התנכל לחייו.
הרמטכ"ל אביב כוכבי כבר הצהיר בנאום באוניבסיטת רייכמן כי ת' ביצע מעשה חמור ביותר מבחינה ביטחונית. לא מדובר במשובת נעורים, מין קונדס, וכרגיל בטיעונים כאלה שלכאורה "לא הבינו למצוקתו". אין סיבה לפקפק כהוא-זה בגרסת כוכבי, שכל מכריו מעידים על אמינותו הגבוהה.
גם אין סיבה לחשוב כי מישהו במשטרה נתן ידו לזיוף העובדות בקשר להתאבדות. מדוע שיעשה זאת בעולם דיגיטלי בו הכל נחשף במהירות הבזק?
חקירה אינה יכולה להיות מותנית בקביעה מראש שהסיכום יספק את אחד מהצדדים המעוניינים בתוצאה זו או אחרת. ככלל, לא רק בחקירה צורבת זו.
