בימים אלו של חוסר ודאות מדינית ופוליטית, עולה פעמים רבות במחשבה השאלה - מהי מנהיגות? ומי הוא מנהיג אמיתי? בתקופה זו אנו קוראים בבתי הכנסת מדי שבוע את פרשיות התורה מתוך ספר 'במדבר', העוסקות רבות במנהיג היהודי הגדול - משה רבינו. הניסיונות והמשברים הקשים שהיה עליו לצלוח כדי להנהיג את עם ישראל עד לכניסתם אל הארץ המובטחת.
מה הוא סוד מנהיגותו הדגולה של משה רבנו? ביטחון עצמי וכריזמה? רטוריקה וכוח שכנוע? הערצה עיוורת של המון העם?
עיון קל בספר הספרים מלמד שלא זה ולא זה. משה רבנו היה 'כבד פה וכבד לשון'; 'והאיש משה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה'; בנוסף לכך עם ישראל לא עשו לו 'חיים קלים'. ההלצה היהודית אומרת: מפני מה אומרים בחופה 'הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל'? - כדי להזכיר לזוג הצעיר שמשה רבינו ועם ישראל במשך ארבעים שנה לא הסתדרו ובכל זאת נשארו יחד...!
כולנו מכירים את 'מבחן המנהיגות' שנערך למשה רבנו ב'סנה הבוער' לפני שהתמנה למנהיג. כאשר משה רועה הצאן רץ אחרי גדי קטן כדי להשיבו אל העדר, בכך הוכיח את מסירותו למען כל אחד ואחד. זהו המנהיג האמיתי שאינו מוותר על-אף אחד מיני רבים. אך אין זו רק אהבה ומסירות, הרבה יותר מכך: זוהי הבעת אמון.
תודעת המנהיגות מנהיג אמיתי הוא מי שמאמין באמת בכל אחד ואחת מבני עמו, שאי-אפשר בלעדיהם, שכל אחד מהם הוא חשוב ומשפיע ומביא את כוחו וכישוריו הייחודיים למען כולם. כאשר יהושע נאמן ביתו ותלמידו של משה נזעק בבהלה שקמים 'מתחרים' למעלתו הרוחנית של משה, עונה לו משה 'המקנא אתה לי? ומי ייתן כל עם ה' נביאים, כי ייתן ה' את רוחו עליהם'. אדרבה, זוהי המטרה והשאיפה - שכולם ייקחו אחריות, שכל אחד ישפיע לטובה וירומם את רוחו של האחר.
משה רבינו טיפח את תודעת המנהיגות בקרב העם כולו. לכל אחד יש תפקיד ומשימה מיוחדת משלו, שאיש לא יוכל לבצעה במקומו. כל אחד חשוב לכולם, עצם היותו יחד עימנו הוא הכרחי עבורנו, הכרחי עבור העולם כולו.
לדוגמה מאלפת של מנהיגות כזו זכינו בדורנו. בשבת הקרובה פרשת חוקת - ג' תמוז, מציין העם היהודי את יום ההילולא העשרים ושמונה של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש נשיא דורנו זכותו תגן עלינו ועל כל עם ישראל. מדהים להיווכח שגם היום ממשיכה מנהיגותו והשפעתו לגדול ולהתעצם, אישיותו המאירה והמופלאה מגיעה ונוגעת בכל יהודי ממש, ללא גוזמה, בכל מקום בעולם.
אין זו רק המסירות והאהבה האינסופית שרחש הרבי לכל יהודי בעולם; לא רק מתוך חיבה ודאגה עמוקה לכל יהודי עמד הרבי משך שעות על רגליו לקבל רבבות יהודים במאור פנים; זוהי האמונה המוחלטת של הרבי בפוטנציאל ובכוח האדיר הטמון בכל יהודי, בכל איש ואישה, בכל קשיש ובכל ילד, להשפיע על העולם כולו.
יהודי קטן כאשר נשאל פעם הרבי על-ידי צעירים יהודיים סקרנים, ילידי ארה"ב, האם בכוחו לחולל ניסים ומופתים, השיב להם הרבי, בוודאי! בדיוק כשם שגם אתם יכולים לחולל מופתים. לא רק יכולים, חייבים! 'מופת' משמעותו ניצחון הרוחניות על טבע העולם. וזה בדיוק תפקידכם. הדברים נאמרו בחיוך, אך לא בהומור. הרבי האמין באמת ובתמים בכוחו האינסופי של כל יהודי לחולל מהפכה רוחנית סביבו.
הרבי מעולם לא התייאש מאף יהודי, גם זה הנראה המרוחק ביותר, או אף המתריס ביותר, שגם הוא בסופו של דבר ימלא את ייעודו, יגשים את המשימה שהעניק לו בורא עולם, יאיר וישפיע על סביבתו, שכניו וחבריו, ויהפוך אף אותם לנרות מאירים. כאשר יהודי בודד באי טסמניה בקצה העולם כתב לרבי בייאוש על בדידותו ומצבו העגום וחתם את המכתב ב'יהודי קטן מטסמניה', ענה לו הרבי - יהודי קטן?! הרי אתה בן אברהם יצחק ויעקב!
זהו סוד השליחות החב"דית, זהו סודם של 'בתי-חב"ד' בכל מקום בארץ ובעולם, וזהו סוד מנהיגותו של הרבי: האמון המלא בכל יהודי, שיש בו את הכוח הבלתי מוגבל, לא רק לנצח את הבעיות והאתגרים האישיים שלו, אלא אף להיות מנהיג המסייע לכל סביבתו להתגבר ולחולל מפנה לטובה בעולם כולו.
הרב ד"ר יונתן סאקס ז"ל רבה הראשי של בריטניה, הוגה מפורסם ומרצה עולמי מבוקש, היה בקשר קרוב עם הרבי משך עשרות שנים, למעשה הרבי הוא זה שהתווה את דרכו להפוך לרב ומנהיג יהודי. הוא סיכם פעם בנאומו את מנהיגותו של הרבי במילים אלו: "רבים מדברים בהתפעלות על כך שלרבי היו תלמידים כאלו, המוכנים ללכת בהוראתו ובהשראתו לכל מקום בעולם להפיץ יהדות במסירות נפש. הם רואים בכך את גדלותו של הרבי ש'יצר' חסידים כאלו. אך אין זה נכון. הרבי כלל לא יצר תלמידים או חסידים. הרבי יצר מנהיגים"!
כולנו, כל אחד מאיתנו, בני ובנות ישראל, מנהיגים. כל אחד בתחומו ובכישוריו הייחודיים רק לו. על כל אחד מוטלת אחריות מנהיגותית שאיש לא יעשה במקומו, לחבר אנשים למורשתם ולנשמתם, להאיר סביב באור התורה והמצווה, להביא לעולם גאולה אמיתית. הרבי מאמין בנו, מלמד אותנו, מצפה מאיתנו וקורא לנו - "קחו עליכם את האחריות! הֶיו מנהיגים"!
