ארה"ב לא מושיטה סיוע חוץ לישראל, אלא מבצעת השקעה שנתית בישראל, המניבה לארה"ב תשואה שנתית של מאות אחוזים. האמנם? ישראל אסירת-תודה לארה"ב על מאות מערכות מלחמה, עם זאת ישראל היא מעבדה חסכונית בתנאי-קרב של התעשיה הביטחונית בארה"ב, המעסיקה, במישרין ובעקיפין, 3.5 מיליון אמריקנים. ישראל מהווה גם מעבדה בתנאי קרב של צבא ארה"ב, המשדרגת את תיפקודו המבצעי. לדוגמה, חיל-האוויר הישראלי מצוייד במטוסי F-16 ו-F-35 המיוצרים על-ידי חברת "לוקהיד-מרטין", ומעביר מדי יום ליצרן ולחיל-האוויר האמריקני לקחי מבצעים, תחזוקה ותיקונים. הלקחים מתורגמים לשדרוג הדור הבא של המטוסים, ותורמים לתפקוד חיל-האוויר והיצרן בארה"ב. למשל, ה-F-16 שודרג על-ידי מאות לקחים מבית-היוצר הישראלי, כולל תא טיס, מערכת ירי, מיכלי דלק וכנפים. הלקחים חוסכים ליצרן 20-10 שנות מחקר ופיתוח המסתכמים במיליארדי דולרים, משפרים את תחרותיות המטוס בשוק הבינלאומי, מגדילים את היצוא המגיע למיליארדי דולרים, ומרחיבים את בסיס התעסוקה האמריקני - בוננזה של מיליארדי דולרים לארה"ב. בוננזה דומה היא מנת חלקה של חברת "בואינג", יצרנית ה-F-15, הנהנית אף היא מלקחי חיל-האוויר הישראלי, ובוננזה גדולה יותר היא מנת חלקה של "לוקהיד-מרטין", יצרנית ה-F-35 המתוחכם ויקר יותר. ישראל היא מכפלן יצוא של חברות רבות בתעשיה הביטחונית בארה"ב, המוכרות מערכות-נשק למדינות המשוכנעות שהרכש הישראלי מלמד על איכותן הגבוהה של מערכות הנשק. ישראל משתפת את הצבא ומערכות הלוחמה בטרור של ארה"ב בנסיונה הקרבי הייחודי ושיטות לחימה מול צבאות סדירים וארגוני טרור, המהווים איום-משותף לישראל וארה"ב. חלק ניכר מגיבוש תורות לחימה בארה"ב מתבצע על יסוד הנסיון המבצעי של ישראל. המארינס, הכוחות המיוחדים ומומחים ללוחמה בשטח בנוי מארה"ב מתאמנים בישראל בעמידה בפני מכוניות-תופת, מטעני-צד ומתאבדים. טייסי-קרב של ארה"ב מפיקים תועלת ייחודית מתמרונים משותפים עם טייסי חיל-האוויר הישראלי, הטסים תמיד בתחושת להיות-או-לא-להיות, המחייבת העזה ויצירתיות חריגים, המותחת את יכולות המטוסים האמריקנים מעבר למקובל.

זרוע אסטרטגית

הגנרל ג'ורג' קיגן שהיה ראש המודיעין של חיל-האוויר האמריקני טען שארה"ב הייתה צריכה להקים חמש סוכנויות ביון (CIA), לו רצתה להשיג בעצמה את המודיעין הנמסר לה על-ידי ישראל: חשיפת ומניעת טרור אנטי-אמריקני בארה"ב וברחבי העולם, אבטחת נמלי וחברות תעופה, מידע על מערכות נשק של ברה"מ/רוסיה, ועוד. תקציב ה-CIA הוא כ-15 מיליארד דולרים לשנה. ישראל היא מכפלן-עוצמה ייחודי עבור ארה"ב, המאריך את הזרוע האסטרטגית של ארה"ב, מרתיע מדינות וארגונים פורעי-חוק ותורם ליציבות משטרים ערביים פרו-אמריקנים ללא נוכחות חיילים אמריקנים על אדמתה, בניגוד למדינות נאט"ו, קוריאה הדרומית ויפן. אדמירל הצי האמריקני אלמו זומוואלט והגנרל אלכסנדר הייג, שהיה המפקד העליון של כוחות נאט"ו ומזכיר המדינה האמריקני, התייחסו לישראל כ"נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאין חילים אמריקנים על סיפונה, שאי-אפשר להטביעה ועוגנת באזור קריטי ביטחונית וכלכלית. ישראל חוסכת לארה"ב הוצאות הכרוכות ביצור והצבת נושאות מטוסים ואוגדות צבא נוספות באוקיינוס ההודי, המזה"ת והים התיכון, המסתכמות בכ-15 מיליארד דולרים לשנה". למעלה מ-200 ענקי הייטק מארה"ב, המעסיקים מיליוני אמריקנים, מפעילים בישראל מרכזי מחקר ופיתוח, הממנפים את כח-המח הישראלי כדי להרחיב את היצור, היצוא והתעסוקה של ארה"ב. כמו התעשיה הביטחונית, גם התעשיה האזרחית בארה"ב רואה בישראל שותפה-ייחודית לפיתוחים פורצי-דרך, השומרים על יתרונה היחסי על פני סין, רוסיה, אירופה ויפן. לסיכום שיתוף הפעולה ישראל-ארה"ב מהווה דוגמה לכביש-דו-סטרי לתועלת-הדדית, המשדרג את הכלכלה והביטחון של השתיים, ומניב תועלת רבה למשלמי-המיסים של ארה"ב וישראל. ישראל לא נהנית מסיוע חוץ שנתי, אלא מהשקעה שנתית של ארה"ב, המניבה תשואה שנתית של מאות אחוזים - בוננזה של מיליארדי דולרים - למשלם המיסים האמריקני.