דוד שאול כעזריאל משמש כסמל לצעירים רבים המתלבטים בין האור לחושך. הוא הלב והליבה של המחזה והמרגש ביותר במשחק מלבב ונוגע ללב. כמוהו לוכדת את הלב בקסם שלה עינת הולנד, כשבהמשך נחשפת זהותה האמיתית. המסכות נופלות, כשמסתברת עובדת היות נוקשותו של האב לקדש את השבת יותר מהחיים, ותוצאותיה, גומלת בלב עזריאל ההחלטה לעבור את הקווים. איה גרניט שבא מלבבת ומכניסה טעם בכל רגע שהיא על הבמה. המחזה מבהיר שאין צבעים נקיים. יש גם גוונים בחיים. לא כל החרדים פנטים, ולא כל האמנים מקדשים את האמנות כדת. כך היא אמו של עזריאל (אודיה קורן המכמירה) וכך גם אביו (אוהד שחר) מכילים את צעדיו של הבן ואינם פנטים כפי שנדמה. את הצחוקים בהצגה מעניקה בתו של הרב (מיה לנדסמן) שדמותה הנלעגת ודיבורה ותנועותיה התוקפניות נוסכים קומיות במחזה.

המחזאי והמשורר תומר רוזנמן כתב מחזה המבוסס על חייו-הוא. כך גם הבימאית הדר גלרון הביאה מנסיון חייה להצגה, ולכן כל פרט בה מבוסס, ריאלי ומשכנע. הצגת "פיקוח נפש" מביאה נתח חיים, שביצועו של דוד שאול משדרג אותה כמו גם הבימוי של הדר גלרון. אין כמו סיפור מהחיים לדרמה טובה.