פסיכולוגיה ואופטימיות על אף עיסוקו של בלזברג עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ולעיתים אף עם חסרי ישע, הוא אינו נופל ברוחו ומשדר אופטימיות לאורך כל הדרך. "אני אדם אופטימי מטבעי. אני משתמש המון בפסיכולוגיה. אני תמיד מסביר לבעלי המום כי הם נמצאים במצב טוב לעומת מצב שיכול היה להיות גרוע בהרבה. אני משתדל להשרות בהם אופטימיות ושלא הכל גרוע כפי שזה נראה. אני פה על-מנת לסייע ולעשות את החיים מעט טובים יותר". בשנים האחרונות סועד בלזברג את רעייתו חיה שחלתה במחלת ניוון שרירים ולא מעט מזמנו הוא מקדיש גם עבורה בפיתוח אמצעים שיקלו עליה במצבה. "חיה, שבהכשרתה היא מורה לקוסמטיקה, נפגעה בניוון שרירים מתקדם. הדבר פגע בה מאד. נאלצה להפסיק את עבודתה שכה אהבה. היא גישרה בין תלמידותיה שהיו מלאומים ומאוכלוסיות שונות כמו ערביות ויהודיות, אתיופיות ורוסיות ועוד. היום נעזרת חיה בכיסא גלגלים תרופות ותרגילים. למרות מגבלותיה יש בה אמונה שמחזקת גם אותי. המוטו שלה הוא: כל יום שעובר הוא מתנה".
יקיר העיר פעילותו המבורכת של בלזברג למען אוכלוסיות הצרכים המיוחדים זוכה להוקרה ותודה. בשנת 2011 הוא זכה לתואר יקיר העיר רמת השרון והדבר מילא אותו ואת משפחתו בגאווה רבה. "קיבלתי
כבוד והערכה מהמשפחה. זה היה עוד בזמן שחיה עדין לא הייתה מרותקת לכיסא הגלגלים. חיה והילדים נכחו בטקס, וההרגשה הייתה נפלאה. שמחתי שאנשים יודעים להעריך את ההשקעה שלי. הילדים ציינו בפני כי אני מביא כבוד למשפחה וזה ריגש אותי. כולם היו גאים בי החל מהנכדים, השכנים וחבריי ממילבת. זו הרגשה טובה שיש פידבק לדברים שאני עושה". בדברי הברכה בטקס ההוקרה לסיבות מתן התואר נאמר: "יונה פועל במסגרת עמותת מילבת כאחד ממתנדביה הבולטים.
פעילותו בעמותה מתמקדת בפיתוח של עזרי עזר איכותיים המותאמים באופן אישי לאנשים עם נכויות. המטרה להגביר את עצמאותם, כבודם העצמי והשתלבותם בקהילה. גישתו של יונה היא שלמרות הנכות אפשר לעשות הכל רק צריך למצוא את האביזר המתאים. את התקווה המעודדת הזו נוטה יונה בלב האנשים עמם הוא עובד. באמצעות האביזרים שהוא מכין רק מוכיח להם שהדבר אפשרי". אמר עליו אב שבנו הנכה זכה לטיפול מיטיב איכות חיים מבלזברג. "ליונה הייתה היכולת להבין ולפתח דרכים גאוניות לפתרון הבעיה. אני אשתי ובני רוחשים ליונה הערכה עמוקה ולא רק בשל עזרתו לבני, אל בגלל סוג האדם שהוא".
מתוקף עיסוקיו מול אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים יש לבלזברג דברים טובים לומר על יחסה של המדינה אליהם. "אני נוכח כי לראות כי המדינה משתדלת לטפל בצורה חיובית באוכלוסיות הנכים ובאופן המועיל ביותר, למרות שלעיתים קורה כי קבוצות נכים כמו נכי צה"ל לא מקבלים את הסיוע הנדרש כפי שמצופה ממשרדי הממשלה". בפן האישי בלזברג מצר על כי רעייתו האהובה חיה, מרותקת בביתה והם אינם יכולים עוד לטייל ביחד כפי שנהגו בשנים עברו. למרות הקדשת חלק ניכר מזמנו עבור רעייתו, אומר בלזברג: "כל עוד כוחי במותני אמשיך לחשוב ולתכנן עזרים היכולים לתת רגעי אושר לנכים".