רוע לב

לפני שישים שנה החזיר ד"ר אב"א אחימאיר (שנולד בבילורוסיה כאבא שאול גֶיסִינוביץי, והמיר את שמו לאב"א - אבא בן אייזיק - אחימאיר לזכר אחיו הצעיר, שנהרג כקצין בצבא האדום הסובייטי במלחמת פולין-ברית-המועצות), מחשובי ההוגים בימין הרוויזיוניסטי, ומייסד אגודת "ברית הבריונים" וראשה, את נשמתו לבוראו. למרות ששמו מונצח בהרבה רחובות, אין אחימאיר ידוע. כמו הרבה הוגים בימין הציוני, עמלו קשות המדינה ומערכת החינוך להשכיחו, ולהדיר אותו ואת תורתו מסדר-היום הציבורי. בעיקר, השמיצו בשמאל את הדברים, שכתב אחימאיר נגד ד"ר חיים ארלוזורוב, ידידו, בקשר לעסקת ההעברה (טראנספר), שיזם ארלוזורוב עם המשטר הנאצי בתחילת שנות השלושים, והעלילו עליו, שהסית לרצח המנהיג הציוני, אשמה, שבית משפט בריטי פטר אותו מלענות לה, אך שלחוֹ ל-21 חודשי מאסר בגין הקמת "ברית הבריונים". את תקופת מאסרו תיאר אחימאיר בכתבות, שאוגדו לספרו, רפורטאז'ה של בחור ישיבה. בית המשפט הבריטי גם זיכה לבסוף את צבי רוזנבלט ואת אברהם סטבסקי, שהואשמו ברצח, זיכוי, שהלם במחרחרי ההאשמה ממפא"י ומהשמאל הציוני וביוזמי ההסתה נגד הימין, הנמשכת עד היום. יוסי אחימאיר, יו"ר מכון ז׳בוטינסקי, בנו הצעיר של אבא, יזמו עם מכון ז'בוטינסקי ועם מוסד הרצל באוניברסיטת חיפה סדרת הרצאות שבועיות ב"בית אב"א" ברמת-גן, ובה נחשפים פועלו המגוון של אביהם ותולדות חייו הקצרים. האיש, שהצית את גפרור המרד נגד הבריטים, קראתי לד"ר אחימאיר. הוא היה אינטלקטואל, שראה הרחק, והבין הרבה לפני כולם, גם בימין הציוני, עוד בשנות העשרים למאה הקודמת, שהבריטים מעלו במנדט שקיבלו על ארץ-ישראל, ולא יקימו בה בית לאומי ליהודים. הוא הראשון, שקרא לבריטים שלטון זר, והגדירם ככובשים בארץ-ישראל. "ברית הבריונים" שחולל הייתה שלב ראשון במרד נגד הכיבוש הבריטי. לאורה קמו אצ"ל ולח"י, ומימשו את תורת אחימאיר ואת חזונו. השמאל, כמובן, לא סלח לאחימאיר על שנטש, כמו המשורר אורי צבי גרינברג, את המחנה הסוציאליסטי, והחרימוֹ, והשמיצוֹ. לימים, כשכתב ערכים באנציקלופדיה העברית, תקפו אותו אנשי השמאל הציוני על דעותיו, שלא תאמו את הדוקטרינה שלהם, בעיקר, כשכתב על אדולף היטלר, והשווה אותו ליוסיפ סטאלין, אהובם ואלילם. השנאה היוקדת של השמאל לאחימאיר לא התפוגגה גם לאחר פטירתו. כשהוחלט, בשנת 1968, על חלוקת אות עיטור ללוחמים למען הקמת המדינה (על"ה), לא זכה אחימאיר באות, ורוע-הלב הזדוני תוקן רק אחר כמה שנים. דרך אגב, עד היום אין "ברית הבריונים" ברשימת הארגונים, שמזכים את חבריהם באות על"ה.

הפלא-ופלא

רצח שינזו אֶבֶּה, לשעבר ראש ממשלת יפן, מדליק נורות אזהרה, אך אסור שיביא אצלנו ליתר אבטחה. כבר כעת האבטחה סביב ראש הממשלה, שרים ופקידים בכירים מוגזמת, כבדה ביותר, ופוגעת באפשרות האזרח להגיע אליהם. כלומר, פוגעת בדמוקרטיה. לא אחת נטשתי ועידות וכינוסים, שראש הממשלה, שר הביטחון, או הרמטכ"ל, עמדו להרצות בהם, משום הטִרדה הרבה בבדיקות הביטחוניות. מאז רצח יצחק רבין עובד מערך אבטחת האישים ברמה גבוהה הרבה יותר מהנדרש ומהסביר - גם חגורה, גם שלייקס וליתר ביטחון גם חבל כפול. זה מיותר, ונובע רק מתרבות ועדות החקירה במקומותינו, או מאי-בקרה על פעולות האגף. אצלנו ניסו לפגוע בכנסת, ונרצח ראש ממשלה. בארצות-הברית נרצחו ארבעה נשיאים, ונעשה ניסיון לפרוץ לבנייני הקונגרס. ובכל זאת, האבטחה האמריקנית אינה כה כבדה ומעיקה כמו האבטחה הישראלית. הגרוטסקה נחשפת במלוא כיעורה בפרשת פורט בנט - המבצר, שהקים אגף האבטחה בשב"כ סביב ביתו הפרטי של נפתלי בנט ברעננה, בניגוד לכל חוק תקף במדינה, על חשבוננו, ותוך הפרה בוטה של רווחת שכניו וזכויותיהם. חמישים מיליוני שקלים התאדו מקופת המדינה הודות ליוזמת יתר מופקרת של המאבטחים ולרשלנות יתר של שומרי הסף, ואיש לא יעמוד לדין על כך. למה?! ככה. הם בצד הנכון של המפה, ועבדו חזק למענו. הפלא ופלא. עוד בטרם הסתיימו העבודות הבלתי-חוקיות על הקמת פורט בנט, התפטר בנט מתפקידו. פירוק המבצר יעלה, לדעתי, כמה מיליוני שקלים. מי יישא בהוצאה?! כמובן, לא הפקידים החצופים, שאישרו את הקמת המבצר.

חלול

הקלטות וארכיונים הנם אויביהם המושבעים של שקרנים. הקלטות של נאומים יכולות להיות מביכות, זאת למדתי גם על בשרי ככותב נאומים. אין יותר מביך מאשר ריקא, בור ועם-הארץ נתלה על אילן גבוה (במקרה הזה המשורר שאול טשרניחובסקי), ומפגין לאזני כל את בורותו ואת אי-הבנתו. כך הראה אראל סגל בתוכניתו, "הדוח" בערוץ 14 - אירע שוב ליאיר לפיד כאשר נאם בטקס סיום קורס קצינים בבית-הספר לקצינים. יידע כל קצין עד כמה חלול ראש ממשלת המעבר שלו. מה עוד לאחר הריקא עמד צוער, שאך הוסמך לקצונה, ונאם נאום מבריק (שציטט, כמו לפיד, את הפסוק, "הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף-מוֹלַדְתּוֹ" מהשיר הידוע של טשרניחובסקי, אך כהלכה), שמעיד על השכלתו ועל הבנתו. מול מלים ריקות, שהתחברו בפיו של לפיד, כדרכו, לשרשרת להג, הביא הקצין הצעיר דברים מהותיים ואמירות חשובות. כפי שנאמר, "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז... (תהלים ח', פסוק ג')".

צֶדֶף, רבותיי, צֶדֶף

מעולם לא הצלחתי להבין מדוע שוגים אנשים, ומבטאים את שם משפחתי, בן-צְדָף. והנה, לקראת הקיץ באה לעזרתי האקדמיה ללשון העברית, והדגישה, צֶדֶף, רבותיי, צֶדֶף. זאת, לעומת צְדָפוֹת. "צִדְפָּה (ולא 'צְדָפָה') היא רַכִּיכָה ימית (אך יש גם צדפות במים מתוקים)". כותבת האקדמיה - "הצדפה חיה בתוך קוֹנכייה בעלת שני חלקים צמודים שכל אחד מהם נקרא קַשְׂוָה, וברבים קְשָׂווֹת". ובאותה ההזדמנות - תיקנה האקדמיה שגיאה נפוצה: תְּמָנוּנִים. "תְּמָנוּן (ולא 'תַּמְנוּן') הוא רַכּיכה ימית בעלת שמונה זרועות, ומכאן שמה: תְּמָנְ(יָא) (שמונה בארמית) + נוּן (דג בארמית)" - הבהירה האקדמיה. ולכבוד ביקור הנשיא ג'ו ביידן הזכירה האקדמיה ללשון העברית, כי אומרים, "רַכִּיכָה", ולא "רְכִיכָה".

משטרת המחשבות

"או קי. תחזיקו חזק את הכיסא כי זה סיפור הזוי. אז מסתבר שגם אני הצטרפתי לחבורה המכובדת בטוויטר שנחקרים על ציוצים. והפעם - נקמנות אישית של המשטרה בעקבות פרסום סרטון מזעזע של שוטר אלים במיוחד", כך צייץ אריאל דנינו מיצהר שבשומרון לאחר שנחקר במשטרה על ציוצים, שפרסם בטוויטר, על-אף שלא עולה מהם, לכאורה, התבטאות, הרומזת על חשד לפלילים. לפני כשלושה חודשים פרסם דנינו בחשבון הטוויטר שלו סרטון, שבו נראה קצין מג"ב מכה באלימות מפגין יהודי ומושך בזקנו. הקצין אף תועד כשהוא מתריס לעבר המצלמה, ולועג לדנינו, "לא אכפת לי, תצלם, שכולם ידעו". כשעשה את דרכו לביתו ביצהר בחזרה מירושלים עם אשתו וילדיו, כך דיווח העיתון מקור ראשון, עצרו אותו שלוש ניידות משטרה. השוטרים ביקשו לעצור את דנינו, ולאחר משא-ומתן זימנוהו לחקירה בתחנת המשטרה באריאל. "אני מתיישב על הכסא והחוקר אשכרה פותח את הטלפון ומתחיל לעבור אתי על הציוץ שהעליתי לפני שלושה חודשים", סיפר. "הוא התחיל לעבור אחת אחת על מאות התגובות לציוץ ולשאול אותי אם אני מכיר את המגיבים. רוב המגיבים, אגב, הגיבו בכלל לאנשים, ששיתפו את הציוץ, ככה שהם אפילו לא עוקבים אחריי". לדבריו, בין השאר, הציג לו החוקר ציוץ, שח"כ בצלאל סמוטריץ' העלה בנושא, וניסה לשייך לו את הציוץ ואת התגובות אליו. בשלב כלשהו החוקר התחיל להראות לו תגובות לפוסט, שמישהו העלה לפייסבוק עם הסרטון שפרסמתי, והאשימו בהעלאת הפוסט, למרות שלדנינו אין חשבון פייסבוק. דנינו מגדיר את החקירה כבדיחה עצובה. "אבל בדיחה על חשבוננו. במקום שמשטרת ישראל תתעסק במיגור פשיעה וטרור, היא הפכה למשטרת מחשבות בדיקטטורה, שמנסה להלך אימים על מי שמעז לחשוף את התנהלותה הלקויה והפגומה". דנינו אינו לבד. במשטרת אריאל נחקרה גם איילת לאש, מורה לחינוך מיוחד, שמעדכנת בחשבון הטוויטר שלה על אירועי זריקת אבנים ופעולות טרור אחרות ברחבי יהודה ושומרון, ומפרסמת את דעותיה בנושאים פוליטיים. אחד הציוצים שלה: "ערבים מציתים 90% מהשריפות, 500 הצתות בחודש בממוצע ביהודה, שומרון וירושלים, ואז הם בוכים בטוויטר שלהגיד שהם מציתים זה אנטישמיות. תקשיבו מחבלים, נגמרו הימים שה-PC [תקינות פוליטית - אב"ץ] הכתיב לנו מה לומר. ערבים מציתים לנו את המדינה, בהצתות, התפרעויות, פוגרומים, פרוטקשן ורציחות, לא נשתוק עוד. מחבלים". בציוץ אחר שלה, שהוקרא בחקירה, לדבריה, נאמר "הגיע הזמן להחזיר את פתרון הטרנספר של רחבעם זאבי הי"ד לארסנל הפתרונות של ישראל מול האויב הערבי. ניסינו לתת להם נשק, אדמה, כסף, אפליות מתקנות, אשרות עבודה, פרוטקשן, את הדרום' את הצפון ואת לב הארץ, זה לא עבד. עדיין רוצים לשחוט אותנו. טרנספר טרם נוסה. הגיע הזמן". לאש כבר נחקרה שלוש פעמים במשטרה על ציוציה. משטרת ישראל אישרה, כי דנינו נחקר, ושוחרר; ואילו לגבי לאש תגובת המשטרה נהדרת במיוחד: "מבלי להתייחס למקרה זה או אחר, מטבע הדברים ובשל צנעת הפרט איננו מוסרים פרטים על-אודות חשודים ונחקרים". כמובן, המשטרה רק מדליפה על חקירותיה.

אגדה עירונית

מי שחייב לומר את - וזו המלה האחרונה במילון. פירושה, תַּתְתָן ולדברי בן כספית, הוא המלה האחרונה. מי שקנו את סיפוריו לאורך הקריירה העיתונאית שלו, כנראה, קנו גם שטות זו. במציאות - המדובר באגדה עירונית, ואין מלה כזו במילון העברי, קובעת האקדמיה ללשון העברית, שהבהירה: "שאלתם אותנו אם זה נכון שהמילה האחרונה במילון העברי היא תַּתְתָן. זו רק אגדה אורבנית: המילה, 'תתתן', אינה מופיעה במילונים העבריים, לפחות בינתיים".