X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
יש תקווה [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
גם קרן-אור קטנה מאירה
ישנם ערכים שאנשים מאמצים, ובייחוד כשמדובר בדור הצעיר, שרבים רואים בו דור אבוד, מנוכר, מדבר אל סטיופדפון"

הדור הצעיר לא אבוד. תנו לו אתגר והשראה.
בסיומה של שיחה לקראת "יום השורד" ב-26 ביוני 2022 מטעם ההסתדרות הציונית, לפודקאסט, נשאלתי מהי התחושה שלי לגבי העתיד כאן בארץ. דומני שלמשך כמה שניות הייתה דומיה. אני אדם אופטימי ובדרך כלל אני מוצא איזה ניסוח שיש בו סדק של תקווה. לא הפעם. עצם העובדה שהיססתי יש בה כדי להצביע על תחושה קשה. ואכן בראיון הבעתי פסימיות, וזאת בשני מישורים. במישור אחד - החברתי - מערכת הערכים שלנו היא על הפנים. חלקים גדולים של הציבור נתונים למסע מתמיד של שסע, שנאה ופחד ואלה מוצאים ביטוי גם בתחום החברתי וגם בתחום הפוליטי הפנימי. אשר לתחום הפרט, לא זו בלבד שדרכו של ממסד הוא למזער כמה שניתן את כוחו של הפרט, אלא שהפועל היוצא הוא שהפרט כשלעצמו הגיע למסקנה שהוא חסר אונים וחסר ישע לנוכח הדורסנות של כוחות שאין לו שליטה עליהם. זאת בשעה שבחברה דמוקרטית אמתית הפרט הוא שנמצא במרכז ההוויה - של הכול.
באותו בוקר, לאחר הראיון יצאתי כדי לערוך כמה קניות. לעתים אני הולך עם תרמיל גב ומקל ולעתים עם תרמיל בלבד. מכיוון שמקום מגוריי מצוי בנקודה של מעלה ומורד, תלוי מאיזה צד, אם אני מטפס אני מדי פעם עושה אתנחתה גם בישיבה, אם מזדמן ספסל, וגם בעמידה. באותו מקרה עשיתי את דרכי הביתה במעלה, כשהתרמיל על הגב וביד לא מקל הליכה אלא מוט לווילון חלון הדירה. עצרתי. מולי ניצבת אישה צעירה, להערכתי בשנות העשרים המאוחרות או השלושים המוקדמות. "תרשה לי לעזור לך"? היא שואלת. "לא, לא", אני עונה, "אני בסדר גמור. המון תודות". אבל היא ממשיכה." לפחות תן לי את המוט וזה יקל עליך". ואני בתהייה אומר לה: "את הרי לא יודעת היכן אני גר ויכול להיות שתצטרכי הרבה זמן כדי ללוות אותי". על כך היא עונה. "אין בעיה אלווה אותך עד לבית". השיבותי לה כי הבית הוא ממש קרוב ואני אסתדר ושוב הודיתי לה.

[צילום: AP]

זאת תל אביב
לתל אביבים, בעיניים של אלה שלא גרים בה, יש תדמית של אגוצנטריים, אנוכיים, מתנשאים, מזלזלים בשונה מהם וכיוצא באלה סטריאוטיפים. דומני שזה מאפיין גם ערים אחרות, כמו ניו-יורק. בין אם זה נכון או לא, זה לפחות הדימוי. מסיבה זאת אילו זאת הייתה אפיזודה חד-פעמית בתל אביב, לא הייתי מעלה זאת בכתובים. אבל זה לא קרה לי רק פעם אלא כמה וכמה פעמים ובשבועות האחרונים. בין היתר מצד צעירות וצעירים בגיל תיכון או אנשים צעירים כאשר עצרתי כהרגלי והתרמיל על הגב או שקית ביד. ואני לא צולע ולא גורר את עצמי. אני הולך ואני עוצר. רק כשאני חוזר הביתה ומסתכל במראה אני מוצא שם אדם שונה מן הָהֶלֶך הזה בשדרה. אני רואה בו אדם זקן, אבל לא נכה או כזה שזקוק לעזרה בתנועה. אך מתברר שבכול זאת יש כבוד לָשָנים, לפחות מצד אלה שרחוקים עדיין לפסגות שלהן. זאת כאמור לא פעם אחת אלא מספר פעמים.
לו כולם היו כמוהם
לפני שבוע נתקלתי בבית מרקחת בתופעה שמוכרת לי מלונדון. שם בדרך כלל, כל אימת שרואים מבוגר, מָפנים לו מקום בתור, או מגישים לו כיסא. כאן זה היה ב"סופרפארם" כשצעירה שעמדה לפני, זזה אחריי כדי לאפשר לי לגשת לקופה. לא כולם נוהגים כך, לרבות בוגרים. יתרה מזאת, הכללים שנקבעו כלפי האוכלוסייה המבוגרת שפטורה מתורים במקומות כאלה, והונפקו גם תעודות מיוחדות לא מקוימים, לא על-ידי הממסד שהוציא את ההנחיה, ולא על-ידי הציבור. אופייני לנו. מסיבה זאת אני מציין תופעה חיובית זאת, שכן בכול המקרים מדובר היה בצעירים בני פחות מעשרים או בשנות העשרים. זה מחמם את הלב.
זאת הסיבה שאני רואה לנכון להעלות תופעה זאת בכתובים. כי זה מלמד שישנם ערכים שאנשים מאמצים, ובייחוד כשמדובר בדור הצעיר, שרבים רואים בו דור אבוד, מנוכר, מדבר אל ה"סטיוּפֶדפוֹן". שהרי האכפתיות כלפי הקשיש בימינו כאשר החברה בהנהגת הממסד, מתייחסת אליו סטטיסטית כעול שיש לשאת אותו, בלית ברירה, כאשר תועלת החיים אינה עולה בקנה אחד עם תוחלת החיים. זאת בשורה. לפחות לי. אז נכון שכאן מדובר במקרים זמינים מידיים ומה שמתבקש הוא מעשה של מחווה, בשעה שנושאים אחרים דורשים יותר מחשבה ומעשים מסוג אחר.
אבל אני רואה בתופעה זאת צוהר. הייתי מייחל שאותם צעירות וצעירים אכפתיים ואמפאתיים, יעשו כל אחת ואחד במסגרת יכולתם, בתחומם ובסביבתם, למען חברה מתוקנת. שכן בחברה לא בריאה, וישראל לצערי בזמן הזה אינה חברה בריאה, אני מאמין שאם תציבו בפני הצעירים אתגר, לאו-דווקא זקן מזדמן אלא תופעה אחרת, ועוד יותר טוב אם תשמשו דוגמה - תהיה תוצאה. אני מאמין שהם יאמצו זאת ברצון. שערו בנפשכם שכול פרט מסתת ומניח אבן בונים - אבן אחת בלבד - איזו פירמידה גדולה של ערכים דמוקרטיים הייתה קמה לנו.
מה שאני יכול לומר לאחר מעשה שאילו מקרה הצעירה והמוט היו קורים לי לפני אותו ראיון לקראת "יום השורד" הייתי מסכם אותו ביתר אופטימיות.

תאריך:  13/07/2022   |   עודכן:  13/07/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דן מרגלית
ואז הגיע תורה של שרה לשאת בהוצאות ולדברי קליין קנתה מתנה בחנות הצעצועים "הפיראט האדום" או הביאה למילצ'ן מחזיק מפתחות
תרצה הכטר
דיון נרחב בשאלה הכללית, האם מסתמנות בישראל מגמות עמוקות של שנאה המסכנות את יציבות הדמוקרטיה, התקיים בכינוס בינלאומי במרכז רבין לחקר ישראל, לציון יום הולדתו ה-75 של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין
הרצל ובלפור חקק
בנות צלפחד בוחרות להישאר בנחלת השבט בארץ, ולא מבקשות נחלה בשבט חצי המנשה בעֵבר הירדן, ובכך גילו את חיבּתן לארץ. הן יודעות כיצד לצבור נקודות של זכות. ומעל לכול, הנה לנו סרט שובר לבבות - "בשֵם האב"    הן צועקות צעקתן בשֵם האב, וצעקתן שוברת את המנעולים
רפי לאופרט
"מכונת האנטי" (הגדרה שלי, ר.ל.) הוא תיאור נכון של התמונה שמצייר ליבסקינד במאמרו "משטרת המחשבות", (מעריב, 8.7.2022) לגבי חלק מהפעילות העולה ובוקעת ממחנה הליכוד; אוי לנו אם כך הייתה נראית ופועלת המשטרה. נתניהו והליכוד שילמו מחיר כבד גם על הסיגנון ב-4 מערכות הבחירות האחרונות ובכללו ישיבה באופוזיציה. אחרי נפילת ממשלת בנט, השאלה היא: ליכוד סביב הימין ובהובלתו או ליכוד סביב המרכז שמאל ובהובלתו -לסיגנון ולטון יהיה בכך משקל כבד
אביתר בן-צדף
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים    והפעם - הצית מרד, הגזימו, להג, רגע של עברית, הזוי ובסוף    "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג)    הרבה בריאות, נחת, שלווה, שמחה ואושר    "הגרמנים לא חזרו למוטב, הם רק נחים" (בן הכט)
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il