מצער אותי, שמי שמכהנת היום בתפקיד החשוב של שרת פנים במדינת ישראל מטעם מפלגה שאינה קיימת כבר, המתיימרת לייצג ציבור שגאה לראות בספר הספרים את התשתית הקיומית של עם ישראל, היא החלוץ ההולך לפני המחנה בהתנכלות לאלפי בנים חורגים לאלוהים ואדם. כואב לי, שאילת שקד, שרת הפנים הנוכחית, נציגה של מפלגה שהלכה לבחירות עם מצע המעוגן בערכי הרוח של ישראל סבא, היא זו המתנכלת לפליטים, שגנבו בלית ברירה גבולות במסע היחלצותם מאימת הכיליון במדינות, בהן חיו ביבשת אפריקה. במקום להיות הכוח המרסן והמאפק את פרץ ההתלהמות נגד גלי השנאה לזר, דווקא השרה אילת שקד בחרה לקחת עמדה של המתניעה את פרץ ההסתה יחד, שרואים באותם ארבע רבבות אומללים סרטן ואף הצטרפה לשקר הגס, כי קיימת מדינה שלישית באפריקה המוכנה לקלוט אותם ולדאוג להם. מצער אותי, שגם כל שרי הפנים, שקדמו לאילת שקד, תמיד התיימרו לשאת בחיקם את עולם הערכים המוסרי וההומאני של ספר הספרים ודיברו בשמו, הם אלו ששכחו, כי בנתיבי הרעב בהם הלכו אבותינו ליבשת אפריקה לפני אלפי שנים מפאת הרעב הכבד בארץ, הלכו בעשור האחרון רבבות בנים חורגים מאפריקה תוך סיכון חיים וגניבת גבולות, כי כבדה האימה שם. מצער אותי, שמי שהיה ראש הממשלה עד לפני תקופה קצרה, נפתלי בנט, בעבר בהיותו השר המופקד על חינוך ילדינו, התבטא בבוטות ובגסות רוח כלפי אותם הישראלים, שבאו לכיכרות הערים להביע סולידאריות עם בני אפריקה. מצער, שראש ממשלה המתיימר להיות קולו של ספר הספרים במציאות חיינו דחף לכך, שממשלת ישראל תגרש אנשים למותם, כשבאותם הימים הגיעו באמצעות חברות כוח האדם מאות עובדים זרים ממדינות אסיה, ומתוכננים להגיע בימים הקרובים עוד כמה אלפים. מצער אותי, שהמדברים בשם ספר הספרים שכחו, שבמדבר הנגב הלכו אבותינו בדרכם ליבשת אפריקה - למצרים - רק כדי לשבור שבר. הרעב הכריח אותם לרדת מארצם ארץ כנען לעבר יבשת אפריקה - למצרים, ואף לעתים לשקר כדי להציל את חייהם. באותו מדבר הוקם מתקן שכלא את בני אפריקה בדרכם אל הלחם. המנוסה מהרעב לשבור לחם הביאה אותם לישראל. "עד שתהיה לי האפשרות לגרש אותם, אֶכְלָא אותם ואמאיס עליהם את החיים", אלה היו דבריו של מי שהיה שר פנים בישראל, חבר הכנסת מטעם מפלגה חרדית אלי ישי בשנת 2012. מאחר שלא התאפשר בקלות לגרשם, המאיסו את חיי המהגרים הכלואים בתקופת כהונתו של השר אלי ישי במתקן חולות בברזיות חלודות המספקות רק מים, שאינם ראויים לשתייה. כלוא, שביקש לשתות מים, יכול לעשות זאת רק ברכישה בקבוק מים בקנטינה ב-16 השקלים שהועמדו לרשותו. אסור לקנות מים מינרליים במחיר זול יותר מחוץ לכלא חולות. מתנדבים, שבאו עם בקבוקי שתייה, נאסר עליהם להביאם לכלואים, כי אסור להכניס מוצרי מזון לכלא - אסור להכניס מוצרי מזון למתקן חולות. מיליארדי שקלים הוצאו לפני למעלה מ-10 שנים על-ידי ממשלת ישראל בהקמת מתקן חולות, באחזקתו ובמימון משטרת הגירה ומנהל הגירה מנופח, שאין לו פנאי שנים לעיין במסמכים של אלפי הצובאים בשערי משרדיו. מחזה שכיח של תורים לאורך הלילה ורק מעטים זוכים להיכנס רק כדי לחדש רישיון שהייה בארץ. במקום להפנות את הכספים לשכונות הדרום, שהופקרו שבעים שנה על-ידי כל ממשלות ישראל, הוזרמו סכומי עתק על תוכניות אלימות של כליאה וכוח אדם לציד אפריקנים וכליאתם באמצעות משטרת ההגירה, ועל הדרך הסתה פרועה כלפי אותם בנים חורגים לאלוהים ולאדם, ולהציגם כאשמים בהזנחה הפושעת של דרום תל אביב. מי שהתעלל במהגרי העבודה בברזיות חלודות במתקן חולות שכח את פרשת "קדושים" בספר ויקרא פרק י"ט - "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". כבר העירו רבותינו ז"ל - בבא מציעא נט, ע"ב - שבשלושים וששה מקומות בתורה הזהירה התורה על הגר. אין מצווה אחרת בתורה, לא המצווה של אהבת אלוקים, לא מצוות השבת, לא מצות המילה, לא איסור שקר ולא עבודה זרה, שמופיעה וחוזרת במספר כה רב של פעמים כמו המצווה ביחס לגר... רק רבותינו לו שיערו שיום אחד תופיע בישראל משטרת הגירה מחומשת באישון לילה ותפליא מכותיה בגר הגר בתוכנו, גר, שלפני כמה שעות ניגב ישבנו של קשיש עברי, ותתנכל לו. פִילִיפִּינִי הַמְּנַקֶּה אֶת יַשְבָנוֹ שֶל אָבִיךָ תָּאילָנְדִי הַכָּפוּף בַּחֲמָמַת הַפְּרָחִים שֶּלְּךָ וְרוֹמָנִי הָעוֹמֵס דְּלָיֵי מֶלֶט עַל פִּגּוּמֵי בֵּיתְךָ לא תּוֹנֶה אוֹתָם וְלא תּלְחֲצֵם וְנָתַתָּ מָנוֹחַ לְגוּפוֹ וְשִלַּמְתָּ לוֹ פֶּנְסְיָה וּמִמַּנְתָּ אֶת יְמֵי חָלְיוֹ וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵּרִים הָיִינוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְאֶזְרָח כָּמוֹנוּ יִהְיֶה לָנוּ הַגֵּר הַגָּר אִתָּנוּ. אִם עָנה נַעֲנֶה אוֹתוֹ אִם צָעוֹק יִצְעַק יוֹשֵב מָרוֹם יִשְמַע צַעֲקָתוֹ וְחָרָה אַפּוֹ בָּנוּ... וְהָרַג בָּנוּ בֶּחָרֶב, וּנְשוֹתֵינוּ אַלְמָנוֹת וּבָנֵינוּ יְתוֹמִים"¹ זֶה הַמִשְפָּט וְזֶה הַמוּסָר בְּפָרָשַת מִשְפָּטִים כִּי חַיָב עַמִּי כִּי חַיָּב מִמְשָלִי לָדַעַת אֶת נֶפֶש הַגֵּר כִּי רָאָה אֶת הַלַּחַץ שֶּלָחֲצוּ אוֹתָנוּ בְּאֶרֶץ לא לָנוּ. איתן קלינסקי