האפשרות לבקש משפט חוזר אזרחי הוכרה זה מכבר בביהמ"ש העליון. פסק הדין המנחה ניתן בפרשת טלטש. וכך נקבע - ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, נז(3) 366 (2003). "ההסדר החקיקתי לקיומו של "משפט חוזר" שבגדרו ניתן להעמיד לדיון מחדש (de novo) עניין שהוכרע בפסק-דין חלוט, הוגבל לפלילים (ראו: סעיף 19 לחוק-יסוד: השפיטה וסעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984). בדין החרות לא נקבע הסדר דומה לבירורו של עניין אזרחי, אך כבר נקבע, בעקבות פסיקה אנגלית, כי חרף היעדרו של הסדר חקיקתי מקביל, נתונה לבית משפט אזרחי סמכות טבועה לבטל פסק-דין חלוט בהתקיים נסיבות שבהן שיקולים של צדק עדיפים על פני שיקולים של מעשה-בית-דין. הפסיקה שבה נדונה האפשרות לעריכתו של "משפט חוזר" בעניין אזרחי התייחסה בעיקר למקרים שבהם הסתמך המבקש על עילת תרמית, היינו הטענה כי פסק-הדין שניתן נגדו הושג במירמה, אך הפסיקה הכירה באפשרות העקרונית לבטל פסק-דין גם בשל עילות נוספות, ובראשן העילה בדבר התגלותן של ראיות חדשות (ראו פרשת דנ"א עין-גב [4], בפיסקה 6 והאסמכתאות הנזכרות שם). הכוונה למקרים שבהם לאחר שניתן פסק-דין סופי נתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק-הדין". הנה-כי-כן, מדובר ברשימה לא סגורה של מקרים בהם יש להעדיף את הצדק על פני סופיות הדיון. ברור אם כך שאחת העילות לקיים משפט חוזר אזרחי היא כאשר קיים חשש ממשי שלמבקש נגרם עיוות דין. חיזוק לכך ניתן למצוא בפסק דין חדש יחסית של ביהמ"ש העליון, שם נאמרו הדברים הבאים - אמנם, בצד הניסיון לצמצם את העילות שבגינן ניתן להורות על קיום 'משפט חוזר אזרחי', ניתן למצוא בפסיקה הערות על כך שרשימת העילות איננה רשימה סגורה (עניין בית טלטש, עמוד 371; דנ"א 79/01 עין-גב - קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' מקורות חברת מים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 (29.11.2001)). נכון אני להניח, לצורך הדיון, כי הכותר של 'שיקולי צדק' עשוי, באופן עקרוני, לפרוש יריעתו על מקשתת רחבה של עילות, אשר יכולות להתעורר במצבים אינספור". ע"א 3255/19 טליה פבזנר נ' יונתן שפר (נבו 30.05.2021)". עינינו הרואות שביהמ"ש העליון מוכן עקרונית להכיר בזכות למשפט חוזר אזרחי כשנגרם עיוות דין. ואילו ביהמ"ש המחוזי אף נחרץ יותר. ת"א (מחוזי חי') 18-09-43849 בלקיס סעיד חסאן נ' עיזבון המנוחה חפיזה מוחמד שחאדה ז"ל (נבו 20.04.2020) "בפסיקה מאוחרת יותר הכירו בתי משפט באפשרות לבקש ביטולו של פסק דין ועריכת משפט חוזר גם בנסיבות נוספות, כגון איתור ראיות חדשות שלא ניתן היה להשיגן קודם לכן ואשר יש בהן לשנות את פני ההכרעה מיסודה (ע"א 4692/92 עזבון שעיה נ' בית טלטש בע"מ פ"ד נז(3) 366 (2003)). בנוסף הובעה דעה כי ראוי להכיר במשפט חוזר בהליך אזרחי גם בנסיבות שבהן הוכח עיוות דין בהליך הראשון (ראו ח' בן נון, "משפט חוזר" אזרחי ופלילי - הדין הנוהג ומגמות חדשות, המשפט יב' ספר עדי אזר 37 (2007))." למרות זאת בתי המשפט מפרשים את ההלכה בצורה לקויה וקובעים שניתן לקיים משפט אזרחי חוזר רק אם התקיימו 2 עילות- פסק הדין הושג במרמה או שהתגלו ראיות חדשות לאחר פסק הדין. עמד על כך ביהמ"ש המחוזי - ת"א (מחוזי חי') 08-306 חלאילה גמיל מוחמד נ' שלאעטה מדין עלי (נבו 15.06.2016). "בקשה לעריכת "משפט חוזר" בהליך אזרחי אינה מעוגנת בתקנות אלא הינה פרי של יצירה שיפוטית. לא מדובר בבקשה לביטול פסק דין מחמת פגם או פסול שנפלו בו, אלא בקשה לדון מחדש בעניין שנדון והוכרע כדין, בשל קיומן של נסיבות חיצוניות כגון תרמית בהשגת פסק הדין או גילוי ראיות חדשות שלא ניתן היה לגלותן בהליך המקורי (אלו שתי העילות שהוכרו עד כה בפסיקה אולם יש הסבורים כי ניתן להרחיב את העילות לעריכת משפט חוזר בהליך אזרחי גם לעילות נוספות)". נוכח טעותם של בתי המשפט, מן הראוי להתקין תקנות שיסדירו את הענין. מקור הסמכות להורות על משפט חוזר אזרחי הוא סמכותו הטבועה של ביהמ"ש לעשות צדק. אין אפוא צורך בחקיקה ראשית. לפיכך מוצע שתקנות סדר הדין האזרחי יתוקנו באופן שביהמ"ש יהיה רשאי לקיים משפט חוזר אזרחי באותן עילות בהן מקיימים משפט חוזר פלילי, היינו - אם פסק הדין הושג במרמה, או שהתגלו ראיות חדשות או שהתעורר חשש ממשי לעיוות דין. קיימת הצעת חוק של קבוצת חברות כנסת בראשות ח"כ מרב מיכאלי שמטרתה לתקן את חוק יסוד: השפיטה, ולהסמיך את נשיא בית המשפט העליון להורות גם על משפט חוזר אזרחי (פ/ 773/23). ההצעה מונחת על שולחן הכנסת שנים רבות וסיום ההליך לא נראה באופק. אין הצדקה להמשיך לחכות. יתר על כן, אין צורך בחוק יסוד לעריכת משפט חוזר אזרחי כיוון שהזכות הוכרה על-ידי ביהמ"ש העליון והיא בעלת תוקף מחייב לפי חוק יסודות המשפט (הלכה של ביהמ"ש העליון היא חלק ממקורות המשפט הישראלי לפי חוק זה). יש צורך להתקין תקנות כדי לתקן את טעותם של בתי המשפט הנמוכים ולאפשר הפעלה יעילה של ההלכה. אין לחשוש מהצפה של בתי המשפט. לבתי המשפט יינתן שיקול דעת מתי להורות על קיום משפט חוזר אזרחי. ברור שלא כל מקרה פעוט ישמש עילה. אולם יש מקרים בהם נפגע שמו הטוב של האזרח, או רכושו נגזל והצדק לא נעשה גם בערכאת הערעור. מן הצדק שבמקרים כאלה יתקיים משפט חוזר אזרחי.