הסנקציות החריפות שהוטלו על רוסיה והשלכותיהן על הכלכלה והתעשיה הרוסית מאלצות אותה לנסות ולחזק קשרים עם מדינות אחרות ואיזורים אחרים, ויבשת אפריקה היא דוגמה מצויינת לכך. אתמול בערב פתח שר החוץ הרוסי לברוב ביקור בין חמישה ימים ביבשת אפריקה בקהיר.
הוא נועד עם נשיא מצרים א-סיסי ולאחר מכן עם מקבילו סאמח שוכרי. הוא אמור להיפגש גם עם מזכ"ל הליגה הערבית, המדינאי המצרי אחמד אבו אל-רייט. מצרים מהווה שוק ייצוא חשוב לא רק למערכות נשק של רוסיה, אלא גם לתעשיית הגרעין האזרחית של הרוסים, שבונים עבורה כור גרעיני להפקת אנרגיה אך באופן מעניין המלחמה באוקראינה, ובעיקר המצור הימי הרוסי על נמלי אוקראינה בים השחור, פוגעים דווקא במדינות כמו מצרים ודומותיה ביבשת אפריקה, שתלויות מאוד בייבוא חיטה מאוקראינה. גם רוסיה עצמה היא אחת מיצואניות החיטה הגדולות של מצרים, התלויה מאוד בייבוא הזה, וכל פגיעה דרמטית בהיקפי הייבוא וכתוצאה מכך גורמת לזינוק במחירי הלחם במצרים - מהווה סכנה פוטנציאלית גדולה ליציבות המשטר. הסכנה של ערעור היציבות החברתית כלכלית במדינות אפריקה כתוצאה מהמחסור בחיטה וזינוק מחירי המזון ברורה מאוד בקרב מנהיגי מדינות אפריקה, אך למרות זאת הם אינם ממהרים לגנות את מוסקבה.
לא-סיסי עצמו יחסים אישיים טובים וקרובים עם הנשיא פוטין, והוא עושה מאמץ גדול ללכת בין הטיפות ולא להתייצב במוצהר לצידה של קייב, גם בגלל תלותו בייבוא החיטה מרוסיה, כמו גם ייבוא מערכות נשק והמשך בניית הכור הגרעיני במדינה. באופן אירוני למדי, בעוד שהיא עצמה פולשת לאוקראינה וכובשת יותר מחמישית משטחה הריבוני תוך הפצצות קשות ופגיעה באזרחים, שר החוץ הרוסי לברוב עצמו שיבח לפני כמה ימים את מדינות יבשת אפריקה והדגיש את הצורך שלהן להתנער מעברן הקולוניאלי המערבי (מבלי לציין כמובן את הפעילות הקולוניאלית של רוסיה עצמה ביבשת, וכמובן של בעלת בריתה סין).
במסיבת עיתונאים במצרים עם מארחיו המשיך לברוב לתקוף את המערב ואמר בין השאר: "העם הרוסי והאוקראיני ימשיכו לחיות יחד. אנחנו בהחלט נעזור לעם האוקראיני להיפטר מהמשטר שהוא אנטי עממי ואנטי-היסטורי לחלוטין. אנו מרחמים על אלה שנכנעו לתעמולה הממלכתית של משטר קייב, ואלו התומכים בו, שמטרתה להפוך את אוקראינה לאויבת הנצח של רוסיה". אחרי מצרים צפוי לברוב לבקר באתיופיה, אוגנדה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
