הפרשה הראשונה בספר "דברים" המתחילה בפרק א' פסוק א' ומסתיימת בפרק ג' פסוק כ"ב נקראת פרשת "דברים", שקוראים אותה תמיד ביום השבת שלפני תשעה באב. ההפטרה הנספחת לפרשת השבוע היא מספר ישעיהו ומתוך ציטוט מפסוק א' בהפטרה - "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על-יהודה וירושלים" - השבת נקראת שבת "חזון". המקום בו נאמרים הדברים בפרשה הם הדברים "אשר דבר משה אל-כל-ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה... אחד עשר יום מחרב דרך הר-שעיר עד קדש ברנע" ("דברים", פרק א' פסוקים א'-ב'). המקום הוא בעבר הירדן בארץ מואב" (שם, פסוק ה'). הזמן בו נאמרים הדברים הם "... בארבעים שנה בעשתי-עשר חדש באחד לחודש" (שם, פסוק ג'), וזאת אחרי שמשה כבר נושא הצלחה מדינית-צבאית מאוד משמעותית - "אחרי הכתו את סיחון מלך האמורי ...ואת עוג מלך הבשן" (שם, פסוק ד'). מתוך שלל נושאים העולים בפרשה אני מבקש להתמקד רק בנושא אחד, שכבש אותי כבר בתחילת הפרשה בפרק א' פסוקים י"ג-י"ז. הנושא הזה הוא משמעותי מאוד בימינו, כי מושמעת בו הקריאה, שבעת כינון מערכת שלטונית לא לסגוד לאדם אחד. ההוויה השלטונית בארץ חייבת להיות מושתתת על חבורה של אנשים - "אנשים חכמים ונבונים" (שם פסוק י"ג). טרם הכניסה לארץ ישראל אומר משה בבהירות רבה, שהשלטון בעם ישראל אסור שיהיה מבוסס על סגידה והערצה לאדם אחד. משה מתוך ניסיון של ארבעים שנה אומר בכאב - "לא-אוכל לבדי שאת אתכם" (שם פסוק ט') ומוסיף - "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" (שם פסוק י"). לא רק מבחינה מוסרית אין מקום לשלטון יחיד, זה גם מבחינה פרקטית דבר פסול. לכן באה הדרישה שעם ישראל בעל עת יכונן צוות מנהיגותי המבוסס על "אנשים חכמים ונבונים וידועים". המשותף לפרשנים ידועי שם כמו: רש"י, ראב"ע, רד"ק, רשב"ם ועוד, שכל אחד בדרכו מתייחס למילה רבת החשיבות "ידועים" בפסוק י"ג, כאל אנשים בעלי ניסיון רב, שהוכיחו עצמם בעשייה והוותק בתחומי העשייה הוא שמכשירם להיות כלולים בצוות המנהיגותי. צוות של קולקטיב המשלב ידיים זה מה שדרוש למערכת השלטונית ולא הסגידה והערצה לאדם אחד. פרשה השבוע, הפותחת את ספר דברים, נותנת את דעתה גם לערכים המוסריים, שחייבים להנחות את חברי הצוות המנהיגותי. הצדק חייב להיות הנדבך הבסיסי במערכת השלטונית - "ושפטתם צדק בין-איש ובין-אחיו ובין גרו" (שם, פסוק ט"ו). כמה מצער לראות היום את הסגידה ליחיד. אני אישית מקבל בצער רב את התופעה השכיחה מאוד בחברה הישראלית במיוחד במערכת הבחירות בשנת 2022, כשהסגידה ליחיד היא שמלהיטה ומלהיבה רבים וטובים בחברה הישראלית.

הקריאה בפרשת "דברים" מחייבת את הקורא להישמע לצו הקריאה - לא לסגוד למנהיג. פרשת "דברים" סולדת מהקריאות הצרחניות הממלאות את הרחובות - "ביבי!", "ביבי!!", "ביבי !!!"