קשה לעכל את התופעה. כשהרקטות הקוטלות חיים פוקדות את מרחבי חיינו, בעיני מדינת ישראל החמאס הוא הארגון המגלה אחריות באירועים האחרונים ברצועת עזה. ישראל מצאה בר שיח וארגון אחראי בתופעה ששמה חמאס. מיותר לציין, שכל תודעתו האידיאולוגית של החמאס היא לאומנות משיחית דתית, שאינה בוחלת ברצחנות מזוויעה של חפים מפשע, שכל "פשעם" היותם יהודים.
קשה לי אישית לעכל את התופעה שישראל רואה בג'יהאד האסלמי גוף, שיש להכות אותו עד חורמה בכל דרך, אם זה דרך הים או דרך היבשה. לעומת זאת אנו עדים, שבארגון חמאס רואה ישראל דמות שונה. היא רואה בו ארגון מתבגר יותר ואחראי יותר, אתו רואה ישראל כמי, שניתן לנהל שיח ושיג כדי לחלץ את מציאות חיינו מהאימה, להיחלץ ממצב של מציאות מדממת.
אודה, שאני במצוקה ובמבוכה קשה. אני נמנה אל אלו המייחלים לכך, שיימצא הפתרון לסכסוך העקוב מדם יותר מדי שנים. אני מייחל לכך שרוח קהלת פרק ט' פסוק ט"ו תנווט את חיי שני העמים - "טובה חוכמה מכל קרב". לכן למעשה אני הוא זה, שצריך לברך על כך שמדברים עם החמאס, כי הרי אני חפץ בכל נפשי בפתרון מדיני ולא בפתרון צבאי.
אני רוצה להביע מלים טובות למי שהיה בעבר ראש ממשלה בנימין נתניהו, שבימיו הסתמנה לראשונה המגמה להתייחס אחרת לחמאס, כי המאס הוא אויב של הג'יהאד, כך שישראל והחמאס הם אויב משותף לג'יהאד. התהליך שהחל בו בנימין נתניהו הולך ומתחזק היום, והוא בולט במערכה הצבאית העכשווית.
כשאני כותב שורות אלו, אני מביע חשש, שאם חברי כנסת יעלו היום - יום תשעה באב - להר-הבית, הם עלולים לגרור את החמאס למרחץ הדמים. אני מברך את בנימין נתניהו, שהתחיל בתהליך בהיותו ראש ממשלה והיום זה נראה בגלוי. החמאס יושב מהצד ואינו נוטל חלק באירועי הדמים בעזה.
אני מביע את החשש, שההישג הזה יעלה על שרטון חיים מדמם. אם חברי כנסת חסרי אחריות יעלו בהפגנתיות להר-הבית, הם אלו שעלולים לגרום לכך, שהחמאס היושב מהצד, הוא זה שייכנס למערכה, שרק תעצים את המציאות המדממת, אותה אנחנו מבקשים לגדוע.
