מוזר עד כמה הבחירות המקדימות (פריימריז) בליכוד אינן יותר מאירוע רכילותי. התוצאות לא באמת מעניינות. בוודאי לא אחרי התחקיר המעולה של וילן כהן אמש בערוץ-12 שהיה שיעור במה שמבקרת המדינה מרים בן-פורת תיארה כ"קניית שלטון בכסף". מי שיש לו כסף, עוד יותר כסף, הכי הרבה כסף יכול להיבחר במקום גבוה יותר. אלה אינן בחירות להנהגת הליכוד אלא לבורסה מפלגתית.
נכון, משעשע לדעת אם אמיר אוחנה יראה את עורפה של מירי רגב, או להפך? ואם דוד ביטן וחיים כץ ייענשו על-ידי בנימין נתניהו? ושמא בן טיפוחיו ושופרו בועז ביסמוט יטפס בסולם?
ומה הדיבידנד שביבי ייעד לגלית דיסטיאן? ומה נותר מילדי הטיפוחים המתבגרים צחי הנגבי וניר ברקת? לא באמת חשוב. לא באמת מעניין. מפני שזו אינה רשימה הנושמת פרלמנט ונושפת כנסת, ערנית ושועטת ושואגת אלא מסדר. זה מסדר השתקנים. הקשב, עמוד דם.
רס"ר בנימין נתניהו מאמן אותם בתרגילי סדר על מגרש המסדרים. שמאל-ימין, שמאל-ימין. לימין שור - אל בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר. מסדר דום. ובהיסגר הקלפיות - מסדר נוח.