הנשיא מקרון חתם על החלטת הפרלמנט הצרפתי לאשרר את הצטרפותן של שבדיה ופינלנד לנאט"ו, ואמר לאחר מכן: "הבחירה הריבונית הזו של פינלנד ושוודיה, שתי שותפות אירופיות, תחזק את ביטחונן מול איום אמיתי בשכונתן הקרובה". השלמתו של תהליך ההצטרפות דורשת את אישורן של כל 30 החברות. עד עתה אישרו 23 חברות את ההצטרפות. כעת ממתינים לאישורן של שבע מדינות: טורקיה, הונגריה,יוון,ספרד, צ׳כיה, סלובקיה ופורטוגל. כולן אמורות לאשר בקלות עד סוף השנה, כולל טורקיה, אך במקרה שלה רצוי לעקוב כמובן לאור האפשרות שהיא תחזור בה אם לא תהיה מרוצה מקצב יישום מסמך ההבנות שחתמה עם שבדיה ופינלנד לפני כמה שבועות, שסייע לשכנעה להבטיח את תמיכתה. גם ר"מ הונגריה אורבן, כנראה המנהיג האירופי הקרוב ביותר כיום לנשיא פוטין, יחתום בסופו של דבר בחוסר רצון בולט. אצל שאר חמש המדינות הנותרות העיכוב נובע מסיבות פרוצדורליות/ביורוקרטיות, אך לא צפויות שם הפתעות. ואם כבר בנאט"ו עסקינן - חשוב לשים לב לדברים שאומר שר ההגנה האסטוני הטרי האנו פבקור, שנכנס לתפקידו לפני חודש. בראיון לעיתון הפיני "אילטלהטי" אמר פבקור שברגע שתצטרף פינלנד לנאט"ו הים הבלטי עשוי להפוך ל"ים פנימי של נאט"ו". דבריו מגיעים בהמשך לפרסומים ולפיהם אסטוניה ופינלנד הסכימו לאחד את מערכות הגנת החוף שלהן כך שתסגור את הגישה לים הבלטי עבור ספינות מלחמה רוסיות. חשוב בהקשר הזה להזכיר כמובן את מובלעת קלינינגרד הרוסית, שמעניקה לצי הרוסי גישה ישירה לים הבלטי. ההצטרפות הצפויה של פינלנד ושבדיה לנאט"ו מהווה עוד אתגר גדול עבור רוסיה, שכן הצי הבלטי שלה יהיה מוקף בכוחות ימיים של מדינות נאט"ו מכל הכיוונים, ובנוסף שתי מדינות נאט"ו (פינלנד מצפון ואסטוניה מדרום) יוכלו לנטר את תנועות הצי הרוסי במפרץ פינלנד שמגיע עד סנט פטרבורג. גם מהבחינה הזו מדובר בתוצאה אסטרטגית שפוטין ודאי לא ייחל לה או רצה בה, או אפילו לא חשב עליה כשהורה על הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר.