חבל ששרת הפנים, אילת שקד, שכחה את הכתוב בספר דברים פרק ה' פסוק ט"ו - "וְזָכַרְתָּ כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". חבל ששכחה מה כתוב לפני הצו המוסרי - לא לשכוח שהיינו עבדים בארץ מצרים. חובה עלינו לנהוג כלפי המהגרים הזרים בשוויון מלא, כפי שכתוב בפסוק י"ד, עלינו לדאוג שחובת המנוחה ביום השביעי תיושם גם כלפי "גֵּרְךָ אֲשֶֹר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ". אילת שקד, תורת ישראל מציינת שלושים ושש פעמים את החובה, המוטלת עלינו להתייחס לזר שחי בתוכנו בשוויון אזרחי מלא. בברייתא מבבלי בבא מציעא נ"ט ע"ב מביא רבי אלעזר ארבעים וששה מקורות בתורת ישראל המחייבים אותנו להתייחס לגר כאל אזרח לכל דבר. וכשעל כל המקורות מרחף מוסר ההשכל בל נשכח, שגם אנחנו נאלצנו בהיסטוריה שלנו לרדת לארץ זרה מפאת הרעב, ואפילו אבינו אברהם דאג, שלא כל האמת תֵּאָמֵר בתחנת הגבול. אני מבקש מאיילת שקד, שרת הפנים של מדינת היהודים, לא לבייש את ארון הספרים היהודי, לא להתנכר להוראות המוסריות והאנושיות בספר דברים כ"ג, פס' ח', בפרשת קדושים בספר ויקרא י"ט, פסוק ל"ד ולעוד שלל מקורות המורים, שהתנהגותה כלפי גרים שעובדים כאן מביישת את אוצרות הרוח המוסריים של תורת ישראל, שחובה עלינו לאמץ. תעודת עניות רשומה על מי שנתן את ההוראה למבצע של רשות האוכלוסין וההגירה לגרש הון אנושי עובד, המגיר זעה בתחומים, שמחייבים עבודה מאומצת וקשה בתוספת שכר נמוך והעדר תנאים סוציאליים. מערכת הסיעוד לקשישים בעלי נכויות קשות מבוססת רק על פיליפינים. אני מבקש משרת הפנים לא לעמוד בראש המבצע שלגירוש הקהילה הזעירה של פיליפינים שילדיהם נולדו וגדלו כאן.