בין הדברים הנכונים מאוד ששמעתי מפיו של
אהוד אולמרט בשנים הטובות ההן היה גם המשפט הבא: "אתה לא מבין כמה מוזיקה יש בצביקה פיק". בהשפעתו התחלתי לשים לב והלכתי שבי אחריו.
כל כך - שבאחד הימים הלכנו רעייתי דנה ואני למופע שלו ב"
הבימה". מרי לו, כמובן. באותו יום היינו מוזמנים לחתונה, ואני סובל בכל פעם שנאלץ לאחר. בפועל - לא מאחר. אפילו לא בעידן הפקקים הנוכחי.
אך אז - זו הייתה חתונה במשפחת אריאלה ו
יעקב טרנר - איחרתי במודע. השעון תקתק וידעתי שתיכננתי לקום ולצאת בין שיר לשיר, ולא מצאתי בי כוח לנטוש. זה היה הפיק, תרתי משמע.
בסופו של דבר אילו הוצע לי לבחור שיר אחד בתוכנית כבקשתך משל צביקה - הייתי חוזר אל -
"מת אב ומת אלול, ומת חומם./
גם נאסף תשרי ומת עימם../
רק נשארה גחלת עמומה/
של אהבת הקיץ הקדומה/
של אהבת הקיץ הגדומה...
ומת אב ומת אלול, וביניהם - כמה זה נראה בימוי מתאים - מת היום גם צביקה, האיש הרווי במוזיקה.
