X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
חפירה ארכיאולוגית אוגוסט 2022 בשטח בו שכן בית החרושת לקרח בעפולה [צילום: אלי אלון]
נהרס מגדל הקירור ההיסטורי בעפולה
בעיר עפולה בשטח ברחוב ירושלים 15 ניצב עד לפני מספר ימים "מגדל קירור" היסטורי - מבנה בצבע חום דמוי פירמידה, שריד לבית חרושת לקרח שפעל במקום בעשוריה הראשונים של עפולה לא עוד בימים אלה נהרס "מגדל הקירור" על-ידי דחפור לטובת הקמת מבנה נדלן

צילמתי לפני כשנה ב-2021 את "מגדל הקירור" (יש הקוראים לו "מגדל הקרח") ברחוב ירושלים 15. המדובר במבנה דמוי פירמידה בנוי פתחים רבים. מסבירים לי כי "מגדל הקירור" פעל באמצעות מים שהיו זורמים על ליבני החרס. הרוח שהייתה מתקררת בזמן המעבר על הלבנים הייתה מקררת את צינורות המים שבתוך המגדל.
היו שתבעו לשמר את "מגדל הקירור" שהיה מבנה-מתקן מרכזי בבית חרושת לקרח שהוקם במקום בשנות ה-40 ופעל גם בשנות ה-50 לאחר הקמת המדינה, וסיפק במשך שנים לא מעט בלוקי קרח לתושבי עפולה והאזור. המצדדים בשימור "מגדל הקירור" בעפולה טענו כי מדובר במתקן-בנה היסטורי שהוא למעשה שריד אחרון משני בתי החרושת לקרח שפעלו בעיר עפולה וכמוהו מסוגו נותרו בארץ בודדים בלבד אם בכלל.
הועלתה הצעה לשמר את מגדל הקירור
טוביה גפן מדריך ורכז מתנדבים של כל אזור הצפון במועצה לשימור אתרי מורשת וחוקר תולדות הישוב אומר לי: "בשטח בו נהרס מגדל הקירור יש מצד אחד אישור בניה ומצד שיני השטח שייך בעצם לרשות העתיקות כי 100 מטרים משם נמצא "תל עפולה", תל עתיק, כך שיש שני אבות לאותו מקום. המועצה לשימור הגישה בקשה ואמרה: אתם רוצים לבנות במקום אלוהים מי יודע מה, אין בעיה בבקשה אבל תשמרו את מגדל הקירור כמומנט בכניסה לבניין. תעטפו אותו במעין מבנה זכוכית או משהו כזה. הייתה הצעה כזו אך היא נפלה על-ידי אנשים כאלה ואחרים. המבנה שמיועד לקום בשטח הוא של אדם פרטי הוא שהגיש את הבקשה להריסה. "במילים פשוטות, אומר גפן אני לא רוצה להאשים אף אחד, אבל איש לא עשה באמת לשימור מגדל הקירור בעפולה".
תעשיית הקרח בארץ
לעפולה השוכנת באזור חם יחסית, במיוחד בחודשי הקיץ, הגיע החשמל בתחילת שנות ה-30. אולם לרובם המוחלט של תושביה כמו לרוב תושבי הארץ לא היה בשנות ה-30 וה-40 ואף בתחילת בשנות ה-50 מקרר חשמלי שאנו רגילים אליו וכדי לקרר לצנן מוצרים רגישים כמו מוצרי חלב ובשר היה צורך ברכישת בלוקי קרח. אותם היו מניחים מסביב למוצרים.

[צילום: אלי אלון]

בתמונה
מגדל הקירור של בית חרושת קרח בעפולה 2021

באותן שנים תעשיית יצור בלוקי קרח הייתה נפוצה מאוד וברחבי הארץ פעלו עשרות בתי חרושת ליצור קרח. בבתי חרושת היו מקפיאים מים בתוך תבניות מתכת שנקראו "בלוקים". לאחר שהמים היו קופאים בתהליך יצור מהיר היו נפתחים תבניות המתכת ובלוקי הקרח היו גולשים לנקודת ריכוז ומשם נאספו על-ידי מחלקי הקרח שעברו בעגלה רתומה לסוס (או חמור) בין הבתים ומכרו את בלוקי הקרח לתושבים. מחלק קרח היה מקצוע-עיסוק נפוץ באותן שנים.
בתי החרושת לקרח שפעלו בעפולה
בעפולה פעלו שני בתי חרושת מרכזיים לקרח האחד שמו "הקוטב והיה שייך למשפחת הוברמן והשני נקרא על שם בעליו קימל טליתמן. תושב עפולה ותיק מתעקש כי בעפולה היה בית חרושת שלישי לקרח אבל אין לי מידע או אסמכתאות על כך.
אחד מבתי החרושת ליצור קרח בעפולה שכן, כאמור, בסמוך לתל עפולה ליד התחנה המרכזית הישנה (כיום רחוב ירושלים 15). מגדל הקירור שנהרס בימים אלה היה חלק מבית חרושת לקרח זה. בית החרושת הוקם בשנות ה-40. מעיון בעיתונות התקופה אני למד כי בית חרושת הקוטב ייצר בסוף שנות ה-40 1.6 טון קרח ליום ועם הכנסת ציוד חדש לבית החרושת ב-1953 -מכונות חדשות שהובאו מאנגליה - הגיע כושר היצור של בית החרושת ל-50 טון קרח ביממה.
בית החרושת השני בעפולה ליצור קרח, שכן לא רחוק מבית החרושת "הקוטב" סמוך לבניין תנובה הישן. בשלב מסוים, כך אני למד מעיתונות התקופה, עלה כושר יצור הקרח של שני המפעלים בעפולה על הביקוש ובתיווך רב העיר הגיעו שני המפעלים להסכם בניהם על הגבלת זמני יצור וחלוקת הקרח כדי שלא תיפגע פרנסתם. הסכם זה לא היה חל בתקופת רמדאן אז שני המפעלים היו פועלים במלא התפוקה כדי לספק קרח לערביי ג'נין, בית שאן ונצרת.
מבתי החרושת לקרח בעפולה לא נותר זכר
מגדל הקירור של בית החרושת לקרח ברחוב ירושלים 15 בעפולה שנהרס בימים אלה (אוגוסט 2022) היה שריד אחרון לבית החרושת לקרח שפעל בעפולה. עם הריסתו לא נותר זכר משני בתי החרושת לקרח שפעלו בעיר והיו חלק מנופה ותולדותיה. המידע על שני בתי החרושת לקרח בעפולה מועט ביותר.
בשטח בו שכן בית החרושת לקרח בעפולה ברחוב ירושלים 15 ובו ניצב עד להריסתו לפני מספר ימים, "מגדל הקירור", החלו בימים אלה חפירה ארכיאולוגית, חפירת הצלה מטעם רשות העתיקות לקראת בניית נדל"ן במקום. המקום הוא למעשה חלק מ"תל עפולה" העתיק, ולא ברור למה הגורמים הנוגעים בדבר אישרו הקמת נדל"ן בשטח היסטורי זה, וכי אין די בניה בעפולה?

תאריך:  22/08/2022   |   עודכן:  22/08/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
נהרס מגדל הקירור ההיסטורי בעפולה
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוסי אחימאיר
צביקה ג' וצביקה פ' נעלמו בשבוע שעבר מנוף חיינו. שני "ימנים", שונים מאוד זה מזה, שפעלו ויצרו בממלכתיות מוחלטת, והותירו אחריהם מורשות מפוארות, כל אחד בתחומו. האחד בתחומי הצבא, הדיפלומטיה והשלטון המקומי, השני בהוספת נדבכים חשובים בתרבות שלנו
ציפורה בראבי
יש סוגים רבים ושונים של מורים והם טובים כל אחד על-פי דרכו    נכון שמורה אינו יכול או אינו אמור, לפתור את כל בעיות תלמידיו, אך הוא יכול להיות קשוב, לנסות להכיל ואולי לכוון
עמנואל בן-סבו
על כישלון חוסר המשילות חתומים כמעט כל ראשי ממשלות ישראל, ולכן גם לתהליך השיקום, והחזרת המשילות יידרש זמן, משאבים, כוח ובעיקר רצון ונחישות
אילן ורד
ישראל ממגנת עצמה לדעת    עצם קיומו של המכשול הקרקעי סביב עוטף עזה והקמת מכשולים קרקעיים בגבול הצפון, בקו התפר ובבקעת הירדן אמור להפחית את ניסיונות המעבר, לעכב את המנסים לעוברו ולספק התראה על ניסיונות אלו
מרגלית מולנר גויטיין
ציירים נהגו להעתיק יצירות אמנות קנוניות כדי ללמוד את הטכניקה, הניואנסים שלהם    עד היום ניתן לראות אמנים עומדים ומעתיקים (ברשות) יצירות במוזאון הלובר    אולם קיים טרנד אחר של העתקת תמונות ידועות או ריפרור אליהן (התייחסות, ניכוס) מתוך הזדהות ואולי גם כדי לשדרג את מעמדו של אותו אמן עכשווי. להזכירכם רק את הרועה של קדישמן שמרפרפת לרועה של ואן גוך, וגם הוא מתייחס לאמן קודם לו - מלייס
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il