פעם בשנה אנחנו מזכירים את עשר המכות שהביא אלוהים על מצרים. כל מכה הייתה קשה מקודמתה, ואחרי כל מכה התחננו המצרים בפני פרעה שיתן לעברים לצאת, לעזוב, העיקר שהמצב יחזור לקדמותו והרעה תוסר מעליהם. כל זאטוט יודע את ההמשך - אלוהים הקשה את לבו של פרעה, ופרעה סרב. תשע פעמים, עד שעבר אלוהים והכה כל בכור באדם ובבהמה, והצעקה הייתה כה רבה, שנאות פרעה לתת לעברים לעזוב (כמובן שזה לא סוף הסיפור, הוא יצא בראש צבאותיו לרדוף אחריהם להשיבם, עד שהגיע לים שסגר עליהם).
ארה"ב עוברת מהלך דומה, בו האמריקנים, כמו העבדים העברים במצרים, סובלים משגיונות ביידן והדמוקרטים-המתקדמים. מכה אחרי מכה מורגשת ביתר שאת: מחירי הדלק, מחירי מוצרי היסוד, הורים הדואגים לשלום ילדיהם ורוצים להיות מעורבים בחינוך מואשמים בטרור-מבית, מחסור במוצרים כמו תחליף חלב אם לתנוקות, טונה, תירס ועוד, פשע משתולל ופושעים שאפילו לא מוחזקים בבית המאסר כי אם משוחררים מיד להמשיך בדרכיהם, אלימות לאור יום, מיליוני מהגרים בלתי חוקיים הנכנסים לארה"ב, מקבלים טלפון והסעה לאן שהם רוצים, עם זכויות שלאמריקנים (ביחוד אלו ששרתו) אין. טרוריסטים, מעבירי סמים, ועבדים (ילדים רכים עד מבוגרים) החוצים ממקסיקו לארה"ב ברשות ולאור יום, רדיפה אחרי רפובליקנים, שמרנים ותומכי הנשיא לשעבר, בית משפט קנגרו וקרקס בקונגרס נגד טראמפ, האשמות מומצאות ושטיפת מוח, שימוש בסוכנויות פדרליות נגד אמריקנים מהשורה עד חברי קונגרס ועוד ועוד ועוד.
הדמוקרטים עושים הכל לנצל את המצב הקיים בו הם שולטים לחלוטין הן בבית המחוקקים והן ברשות המבצעת (הבית הלבן), כאשר הרשות השופטת נאלמה דום (יתכן מפחד) ומסרבת להתערב ולבצע את יעודה. היא סרבה להתערב בבחירות לנשיאות, היא סרבה לעשות דבר כשבפעם הראשונה בהיסטוריה הדליפו פסק דין טרם פרסומו הסופי, והיא לא עושה דבר כשמפגינים מאיימים על שופטי בית המשפט העליון בבתיהם. האם הם יעשו משהו כשהנשיא ובית הנבחרים יחליטו להוסיף עוד שופטים ולהשתלט למעשה גם על חלק זה? ממה שראינו עד כה, כנראה שלא.
מסתבר שהפרעות באמריקנים-העובדים, ברפובליקנים ובשמרנים לא עוצרות שם. בניגוד למכת הבכורות, טרם הוצאה אל הפועל מרחו העברים דם על משקופי בתיהם, דבר שהגן עליהם ועל כל בכור בקרבם ובקרב בהמתם, הדמוקרטים אינם חסינים. אין הגנה אלוהית, הם לא כל-יכולים, והמכות מכות גם בהם בסופו של דבר.
נזכר אני כמובן בארופאים ובאמריקנים ובשאר אזרחי העולם המערבי הנאור עבורם מתקפות טרור בארץ אף פעם לא הוגדרו כטרור, מלשון "נגד היהודים - מותר". אך מה שפותח ושוכלל בארץ נגד הישראלים, עובד גם נגד אחרים, ופתאום כשהתחילו האיסלאמיסטים לפתוח באש מול חפים מפשע, או לסוע לתוך קהל אנשים, או להתפוצץ באירועים תוך כדי כך שהם קוראים "אללה הוא אכבר" - "פתאום" גם הארופאים והאמריקנים והבריטים ואחרים החלו להגדיר את אותן פעילויות נגדם כ"טרור" מובהק. כמובן שזה היה מאוחר מדי, השיטה יוצאה מישראל לעולם כולו, שהפך לפגיע ביותר.
מי הנהנה העיקרי? הדמוקרטים ניסו כמובן להבדיל את עצמם. אלו בקונגרס הקיפו אותו בגדר, באזור חיץ ובאלפי חיילים. המיליונרים ביניהם (אלו שקראו להפסיק את תיקצוב המשטרה וכוחות הביטחון) חיים באחוזות או בתים מפוארים עם שמירה מיוחדת. כשהעז מושל טקסס לשלוח כמה מאות מתוך כמה מיליוני מהגרים בלתי חוקיים לניו-יורק (עיר שהכריזה על עצמה כעיר מקלט) או לוושינגטון הבירה, הם מיד פנו בבקשה לקבל עזרה פדרלית. להם מגיע. להם מותר. אך לטקסנים - מה פתאום?
הדמוקרטים הם כמובן הנהנים העיקריים מהמכות שהם מטילים על כולנו. מהגרים בלתי חוקיים אמורים להצביע עבורם (בניו-יורק העבירו חוק שמותר להם להצביע, עד שהחוק התברר כלא חוקי בעליל). מהמילארדים שהם מזרימים לכל עבר, מי הנהנה העיקרי? האם מישהו חושב לרגע שאכן הם נלחמים בשינויי האקלים? הלא הם ממשיכים לטוס במטוסים פרטיים (כי הם טובים יותר מכולנו, וטיסות מסחריות אינן בשבילם). כשרשות הדואר של ארה"ב הפריטה את כל הנכסים בהם היא ישבה, מי מכר אותם (בעלה של פלוסי)? הפוליטיקאים שלא עבדו בימי חייהם (כמו הנשיא ביידן משך 47 שנים בוושינגטון) הפכו למיליונרים, ובני משפחותיהם לעשירים עוד יותר (פלוסי ידועה בשימוש במידע מוקדם לקניות של מניות).
זריקת הכספים גרמה לאינפלציה, והדמוקרטים לא מפסיקים. לא שבסופו של יום (מהלך עשורים לבוא) מישהו צריך יהיה לשלם את אותן ההתחייבויות, ואנחנו כבר נאנקים תחת העול לא רק של הבנייה, כי אם גם של הכנת הלבנים, בדיוק כמו העברים בזמן פרעה שלא ידע את יוסף. האינפלציה, כמו אותו וירוס של שלוש השנים האחרונות, לא יודעת להבדיל בין דמוקרטים לבין רפובליקנים, בין נהנתנים לבין אנשים קשיי יום שצריכים לעבוד למחייתם. היא פוגעת בכולם.
החוב הלאומי גם הוא יהיה נחלת הכלל, וכל כמה שהדמוקרטים יאשימו את הרפובליקנים, עדיין צריך יהיה להתמודד עם תוצאות אין, חוב שהולך ותופח וקשיים ההולכים ונערמים ללא פתרון באופק. מה יקרה? בנובמבר, אלא אם כן הדמוקרטים אכן מצאו את הדרך לשלוט על הבחירות הממוחשבות, הרפובליקנים יחזרו לשלוט בקונגרס (בבית הנבחרים ובסנט גם יחד). הרפובליקנים אומנם שפנים, רכרוכיים וחסרי עמוד שדרה (אין הרבה הבדל בביצה בין פוליטיקאים מסוג אחד או שני), אך לפחות הגיון בריא יחזור לשלוט בקונגרס.
הדמוקרטים יצאו מדעתם, ויאשימו בכל דבר את הרפובליקנים. כיוון שזה לא יעזור להם, הם יתנקמו בראש ובראשונה בנשיא (שכן הוא לא כשיר להנהיג בשל בעיות קוגנטיביות). זה יהיה בדיוק כשהעול על העבדים יגיע לנקודה בה הם יתחילו להשבר. יתברר שאינפלציה דוהרת, פשיעה ללא חסמים או הגנה, גבולות פתוחים וזרועות ממשלתיות הרודפות אחרי אמריקנים שומרי חוק פוגעת בכולם, והעול קשה מנשוא. כל הבטחות השווא (תוכניות חידוש תשתיות, לחימה בהתחממות כדור-הארץ, הורדת האינפלציה) תתגלנה עבור מה שהן: פיקציה, מחז-שוא, אשליה, חזיון מתעתע, ואנחנו כולנו נשאר קרחים מכאן ומכאן: ללא תוכניות, ללא תוצאות וללא כסף.
באותה נקודה צריך יהיה למצוא שעיר לעזאזל שניתן יהיה להאשימו בכל מה שקורה. ביידן כבר לא יהיה. הרפובליקנים הם חלק מארה"ב, כך שבנקודה מסוימת נזכר שהם בני משפחה. המהגרים הבלתי חוקיים "מוגנים" שכן בתודעה הלאומית זו חובתנו להגן עליהם, לעזור להם, לתמוך בהם יותר מאשר בחסרי בית או מי ששרת בצבא ארה"ב. מי נשאר? ההיסטוריה מלמדת אותנו שהיהודים הם שעיר לעזאזל נפלא. היהודים השולטים בוול סטריט ובהוליווד אוהבים לשקר ולרמות ולגנוב. היהודים עשירים כקורח, בעוד האמריקנים קשי יום, נלחמים בכדי לשרוד. במידה מסוימת המצב יזכיר את גרמניה של בין שתי מלחמות העולם; ואז יקום מנהיג קריזמטי, מנהיג כמו היטלר, ויגיע סוף ליהודים. סוף סיפור מוכר, והנה אנחנו בעיצומו.