ההפטרה לפרשת השבוע "נִצָּבִים" היא מספר ישעיהו פרק ס"א עד פרק ס"ג פסוק ט'. הפטרת השבוע היא ההפטרה האחרונה משבע הפטרות הנחמה מספר ישעיהו, שהיו פרוסות על פני שבע שבתות מתשעה באב עד ראש השנה. ההפטרה הראשונה היא מספר ישעיהו פרק מ' הפותח בנבואת הנחמה - "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלוֹהֵיכֶם", והיא צמודה לשבת אחרי יום תשעה באב. ההפטרה השביעית, ההפטרה שלנו, צמודה לשבת, בה כבר רוחה של השנה החדשה מרחפת עליה. גולת הכותרת של ההפטרה שלנו הוא קשר החיים שלנו לבירת ישראל העיר ירושלים, כפי שנוסח בישעיהו פרק ס"ב פסוק א': "לְמַעַן צִיּון לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד-יצֵאֵ כַּנֹּגָהּ צִדְקָה, וִישׁוּעָתָהּ - כְּלַפִּיד יִבְעַר". בפסוק ד' מצייר הנביא ישעיהו שינוי משמעותי העתיד להתרחש בחייה של העיר ירושלים: "לֹא-יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא-יֵאָמֵר שְׁמָמָה, כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי-בָה, וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה, כִּי חָפֵץ ה' בָּךְ, וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל". זו כבר לא ירושלים שנחרבה בשנת 589 לפני הספירה, זו ירושלים הנבנית מחדש עם היציאה מגולת בבל והשיבה לציון בשנת 538 לפני הספירה ובניית הבית הלאומי השני. הנביא ישעיהו חוזה העתיד מבהיר, שחייה של ירושלים העתידית יושתתו על הרמוניית חיים בין עם ישראל ואלוהיו כדוגמת ההרמוניה, שחווה משפחה, שחייה מעוגנים על נדבכי אמת מוצקים, ועל אהבת אמת. ורק מתוך אהבת אמת היא רוקמת את חיי המשפחה. שמחת היצירה של תא משפחתי אוהב המשתית את חייו על אהבה ובונה את שמחתו על נאמנות "מְשׁוֹשׁ חַתָּן וְכַלָּה" זו תהיה השמחה בירושלים ש"יָשִׁיש עָלַיִךְ אֱלוֹהַיִךְ" (שם, פסוק ה'). אהבת האמת של עם ישראל לערכי המוסר ולאלוהי ישראל תזכה את ירושלים בביטחון חיים - "עַל חוֹמוֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה" (פרק ס"ב, פסוק ח'). הנביא ישעיהו בפסוק י' זועק לעבר עמו "עִבְרוּ-עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים, פַּנּוּ דֶּרֶך, סֹלּוּ-סֹלּוּ הַמְּסִלָּה, סַקְּלוּ מֵאֶבֶן, הָרִימוּ נֵס עַל הָעַמֵּים". שנת 538 לפני הספירה מציבה אתגר בפני העם, כי עליו להתגייס בהשקעת מאמצים לסלול את המסילה לבניית הבית הלאומי השני בשנת 538 לפני הספירה. לא רק נס אלוקי יביא עמו את הגאולה לעם ישראל, גם על העם לעשות מעשה - ללול את המסילה ו"סַקְּלוּ מֵאֶבֶן".