אין חדש תחת השמש, הניסיונות החוזרים והנשנים, כמובן בשם המוסר והטוהר, נמשכים מיום הקמת מדינת ישראל. בשם ההגנה על הדמוקרטיה, החרדה למנהל תקין, חשיבות מראית הצדק, פעלו אז ופועלים גם היום בני האור, לסתום פיות של מי שאינם חושבים כמותם, סכירת פיהם של המעזים לחשוב אחרת, השתקת מי שאינם העתק שלנו. מקדשי הדמוקרטיה, מאדירי חופש הביטוי, לוחמי המוסר והצדק ובהם ראש ממשלת השינוי, הריפוי האיחוי, פועלים לסגירת ערוץ טלוויזיה אשר מעז לא ללטף אותם, לא לחבק אותם, לא לאתרג אותם. ראש ממשלת המעבר, יאיר לפיד, סמל השמירה על הטוהר, מופת הממלכתיות, פאר התקינות הפוליטית, זוכה לחיבוק ולמעטפת מכילה, מגוננת, ומחבקת מהתקשורת הישראלית, זוכה למעטפת של צמר גפן ונגיעות קלילות בכסיות של משי, זוכה לנעים בגו באופן קבוע ושיטתי. לטיפות להן נדמה כי לא זכו מעולם ראשי ממשלות במדינת ישראל באופן בוטה וגלוי. יאיר לפיד אינו נדרש להסברים, אינו נשאל שאלות היכולות חלילה לסדוק את תדמיתו הנבנית לתלפיות במלאכת מחשבת בעידודה של התקשורת על מקהלת פרשניה, עדר שופרותיה, להקת מעודדיה. אבירי חופש הביטוי מבקשים לסגור את הערוץ היחיד המסרב לצוף שורות עם שאר הערוצים אשר חלקם הינם ערוצי תעמולה בעלי השפעה וכוח עשרת מונים מערוץ 14. את הבולשביזם המטריד והמדאיג מוביל יאיר לפיד נגד הערוץ היחיד אשר טרם היה לחלק ממקהלת "רק לא ביבי" ושתישרף המדינה, וששותפנו יהיו מבקשי השמדתנו, המטרה מקדשת את האמצעים, את כל האמצעים. ערוץ 14 הוא לא ערוץ מושלם, לא כל שידוריו עומדים בסטנדרטים של תקשורת עילית, כמו בערוצים האחרים אשר צופפו שורות למען ממשלת השינוי. חטאם של שדרני הערוץ אשר הוביל לזעמו ולקצפו של ראש ממשלת האיחוי, ריפוי, שינוי, הוא קטעי ארכיון משובחים המאירים באור מביך משהו את האיש שמזגזג בעמדותיו, אמונותיו, ערכיו, חדשים לבקרים. הניסיון הנואל לסתימת פיות, לריסוק חופש הביטוי, לדיקטטורה מחפירה אותה מוביל בבקשתו הבולשביקית, ראש ממשלת המעבר, היא חרפה על ראשו. החרפה הזו היא לא רק על ראשו של לפיד והפוליטיקאים אשר אינם יוצאים נגד מגמה אנטי דמוקרטית זו, החרפה היא גם על ראשם של העיתונאים במדינת ישראל, על ראשם של ארגוני העיתונאים השותקים, האוטמים אוזניהם משמוע, האוטמים אוזניהם מראות, הסוכרים מפיהם להוציא קול מחאה. ראש ממשלת המעבר, יאיר לפיד, אינו יכול להתמודד, אינו מסוגל להתייחס, אינו רוצה להתעמת עם פרשני הערוץ החושפים את ערוותו, המביעים דעתם. כן עדיין מותר להביע במדינת ישראל, דעה גם אם היא אינה תואמת ומתיישרת עם דעתו של ראש ממשלת מעבר. האלם שגזרו על עצמם, רובם המכריע של התועמלנים המתחזים לעיתונאים, הוא חרפה ובושה למי שבשתיקתם נותנים ידם לסתימת פיות, לפגיעה אנושה בחופש הביטוי.