עם פרוץ השמועות על ההסכם המתרקם עם לבנון, פורסם כי ראש הממשלה יאיר לפיד שוחח טלפונית עם היועצת המשפטית לממשלה, והיא השיבה לו משהו בסגנון: "סמוך על סמוך". לאחר מכן פורסם שהיא שינתה את דעתה. בואו נראה מה אומר תקנון עבודת הממשלה בסעיף 10 על "אשרור ואישור אמנות בין לאומיות": א) שר המבקש להגיש הצעה להחלטה בדבר אשרור אמנה בינלאומית יעביר למזכיר הכנסת שבועיים קודם שני עותקים מנוסח האמנה בתרגומה לעברית ואת עיקריה, על-מנת שזה יביאם לידיעת חברי הכנסת. בתקופת הפגרה יימנו השבועיים ממועד כינוס פגרה של הכנסת.

ב) סעיף (א) לעיל לא יחול אם לדעת השר המגיש, בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים, נמנעת המצאת עותקי האמנה לכנסת מטעמי דחיפות או סודיות.

ג) הממשלה רשאית לקבוע, כי בשל חשיבותה, תוגש אמנה בינלאומית גם לאישור הכנסת. שאלה 1 - האם הבטיחו שר הביטחון ושר המשפטים להביא את ההסכם עם לבנון להצבעה בכנסת? אז זהו, שלא, הם הבטיחו להניח את ההסכם על שולחן הכנסת, וההנחה על שולחן הכנסת על-פי סעיף 10 א' היא שלב חובה (למעט חריג על-פי 10 ב') ואילו אישור הכנסת הוא רשות, ותלוי בעיקר בחשיבות האמנה. שאלה 2 - האם החריג על-פי 10ב חל אצלנו? לא, לא חל, לפחות לא חל עד מועד השבעת הממשלה הבאה. על-מנת להפעיל את 10ב נדרשת הודעתו של שר המשפטים כי קיימת דחיפות או סודיות שמבטלת את הצורך בהנחה. אך שר המשפטים הודיע כבר בכתב שההסכם יונח על שולחן הכנסת. אומנם לא ניתן לדעת כלום על עוצמת חוט השדרה הגמיש ביותר של שרי הממשלה הנוכחית, אבל בואו נקווה שערב בחירות הם לא יכסחו לעצמם את הצורה בקלפי עם עוד מעידה כל כך רצינית בהפרת התחייבויות לציבור. שאלה 3 - מתי ניתן יהיה להניח את ההסכם על שולחן הכנסת? מאחר שהכנסת בפגרת בחירות עד מועד התכנסות הכנסת ה-25, הרי שעל-פי סעיף 10א' ניתן להניח את ההסכם על שולחן הכנסת רק עם כינוס הכנסת ה-52 ומנקודת ההנחה למנות את השבועיים. שאלה 4 - האם ההסכם עם לבנון הוא עוד אמנה בין לאומית להגנה על חורפנים במדבר ההודי, או שמראש מדובר בהסכם במיליארדים עם חברה אזרחית זרה, מדינת אויב וארגון טרור בעל חשיבות אזרחית, מדינית, וביטחונית עליונה ומיוחדת? האם הממשלה חייבת להגיש את ההסכם עם לבנון לאישור הכנסת? האם היא רשאית לעשות כן? ובכן על-פי תקנון הממשלה (10ה) כתוב "רשאית" אך גם כתוב מהו שיקול הדעת העיקרי שמפעילה הממשלה בהחלטתה "בשל חשיבותה". אז האם יש ספק שההסכם במיליארדים עם חברה מסחרית צרפתית, עם מדינת אויב ועם ארגון טרור הוא "חשוב"? ואם הממשלה תחליט שלא להעמיד את ההסכם לאישור הכנסת, משמע שלטעמה ההסכם הזה פחות חשוב או לא חשוב, ועמדה כזו בלתי סבירה בעליל, בייחוד לאור החלטות קודמות של בית המשפט העליון במסגרתן ביטל בית המשפט בעבר את מתווה הגז בדרישה להעמידו להצבעה ולאישור בכנסת. בואו נזכיר לכולנו ששרים פוטרו בישראל בהוראת בג"ץ, אשר הסתמך על-כך שסמכות שברשות הופכת לסמכות שבחובה בשל עקרונות של סבירות, ודאי שבמקרה של הסכם כה חשוב אשר חלקו אזרחי מול חברת הפגקת גז צרפתי, וחלקו מדיני ביטחוני מול מדינת אויב וארגון טרור מחייב ללא שמץ שמצו של ספק את אישור הכנסת (עיין הלכות דרעי פנחסי, כבוד השופט ברק בהסכמת חבריו למותב "שיקול הדעת הרחב הניתן לראש הממשלה ולשריה לפטר סגן שר הופך, בנסיבות המקרה שלפנינו, לחובה").