הערה א: אם משגרה ואדישות ואם מסיבה אחרת ניאותו חברי "הגבעטרון" לתכנן את יום הבחירות לכנסת בזימרה על גדות הריין בגרמניה, ולהשאיר את הקלפי המכריעה את גורל העם יתומה. קמה זעקה (גם אני תרמתי לה בטוויטר). כי בעבורי כל אחד ואחת מהם אזרח, לא פחות ולא יותר, אך ביחד כגוף מוסיקלי הם מהסמלים היפים של ישראל. "זהו עמק יזרעאל".
העמק שהפך ביצת ענק לשדה דגן. "זוהי ארצי ושדותיה", שורר לה נתן אלתרמן כבר ב-1934;
ושהיה לתפארת ההתיישבות במושב הראשון נהלל ובקיבוצים כעין חרוד ומשמר העמק וגבע; ושבמרומיו על הרי הגלבוע הנציח ספר הספרים את יונתן הנופל על חרבו; ושאליו חזר משה דיין בלא עין שאיבד בקרב עם כוחות פרו-נאציים על אדמת סוריה;
ושבקרבו שוכן המוזוליאום הגדול של בית שערים - ההוכחה האולטימטיבית לקשרו של העם היהודי למולדתו; ושבו שורר יוסף קינן על חוות שושנת הרוחותו של מאיר הר-ציון; ושוילפריד ישראל מציל הילדים היהודים בשואה הוריש לקיבוץ הזורע שכיית תרבות מרהיבה (שחלקה נגנב לפני כמה שנים);
ואת כל זה ועוד ייצגה מקהלת הגבעטרון אשר ירדה מגבע אל העמק ואל העם ואל העולם, והפכה לאחד מעמודי התווך הנאותים של מדינת ישראל. והסמל הזה התכוון לא להשתתף במערכת הבחירות? אבל הסמל הגיב נכון. הוא שמע את הזעקה ואת הכעס ואפילו הכאב וקיצר את העסקים לטובת מעמדו. חברי הגבעטרון חזרו בהם ויחזרו לארץ, ובאורח אישי ברצוני להודות להם על כך.
וכמה גדול הוא צעד כזה של תיקון העולם? קראתי פעם על האירוע הבא בן כ-1900 שנים לערך: רבן גמליאל ורבי יהושע נחלקו בחריפות מתי חל יום הכיפורים (חיוני לשמור על אחידות בעיקר בדור בו קמו למרכז בארץ-ישראל יישובים גדולים בגלות כמו בבבל. אלמלא כן בתוך כמה שנים יחגגו שם ופה את החגים בפער הולך וגדל של שבועות וחודשים). הלכו עמיתים שונים ודיברו על ליבו של יהושע, ונטל את מקלו ותרמילו ביום הכיפורים לפי חישובו והלך אצל גמליאל ואיחדו את התאריכים. נישקו גמליאל על מצחו ואמר לו: "רבי בחוכמה ותלמידי שקיבלת את דבריי". הגבעטרון בדרכי רבי יהושע. ובאיחור מצאתי במקורות: "בזמן שהציבור רוי בצער אל יאמר אדם: אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי..."
הערה ב: שופטת העליון שושנה נתניהו הלכה לעולמה בשיבה טובה. התקבצו מוקיריה בבית העלמין בחיפה. נאמרו הספדים. בנימין נתניהו הגיע בחברת רעייתו שרה ובן דודו דוד שמרון ובועז ביסמוט. הוא דיבר על היות דודתו השופטת אריסטוקרטית. יפה. אז הזמין אחד מילדיה את יושב-ראש התנועה לאיכות השלטון ד"ר אליעד שרגא לשאת דברים, והוא עלה והביא עד כמה טוהר המידות היה יקר לשופטת נתניהו, ובעיקר שהיא זכתה בתואר אבירת איכות השלטון. וביבי עמד מרחק מטר וחצי משרגא והאזין. כמו שנאמר בשפה האנגלית בתרגום דל משלי: "מטבע תמורת מידע מה עבר לביבי בראש".
הערה ג: קיבלתי עם שחר תגובות רבות המגנות את התנהגות הפועל תל אביב ואוהדיו בבלומפילד אמש, שלא להזכיר את השמחה כאשר בשריקת הסיום הראתה התוצאה על 0:3 לטובת מכבי. לא אחזור לנושא. אוסיף רק זאת: ההתנהלות הפראית הזאת אינה נחלת הפועל תל אביב בלבד. היא תסמין למתרחש במדינה בכללה בתחום האלימות והדורסנות הרוחנית, והעובדה שהמשטרה לא נכנסה בעוצמה ליציע של האדומים ואיש לא נעצר, ואם נעצר לא יועמד לדין, ואם גם יישפט - ילעג ויצחק. מועדים לשמחה.
