בנימין נתניהו ותומכיו טוענים שכן. אבל האם זה נכון? ובכן, אפשר למצוא נתונים שיתמכו בתזה הזו, אבל זה לא ממש משכנע, והדרך שהבלוף עבר עם הזמן, מעניינת. לפני שנעסוק בנתונים, אני רוצה להבהיר שבכל מקרה, גם אם הנתונים משרתים את האג’נדה שלי (להראות את האמת - שביבי היה ראש ממשלה גרוע), תמיד כדאי לשפוט מנהיג/פוליטיקאי ולמעשה כל אדם, לפי הפעולות שהוא עשה ולא לפי התוצאות. כי התוצאות, בוודאי ברמת המקרו כלכלה, מכילות מידה לא מבוטלת של אקראיות, כך שבהחלט ייתכן, ואף קרה לא פעם, שראש ממשלה שפעל נכון הראה תוצאות גרועות, כי העולם נכנס למיתון, וכמובן גם ההפך אפשרי. בצד המעשים, במהלך 12 שנות ראשות הממשלה של נתניהו התרחשו הרבה דברים, ובכללם פעולות של הממשלה. חלקם לטובה חלקם לרעה. את רוב הדברים המועילים הוא לא יזם ולא קידם, לפעמים אפילו הפריע, אבל כל זה לפוסט אחר, הפעם אנחנו כאן בשביל הנתונים. 1. נתניהו טען שיש כאן צמיחה כלכלית חריגה בהתבסס על הצמיחה בתוצר הכולל, אבל זה בלוף. צמיחה כלכלית היא צמיחה בתוצר לנפש ובגלל גידול האוכלוסייה החריג בישראל (עוד כישלון של הממשלה מעודדת הילודה) התבוננות על הצמיחה בתוצר הכולל מטעה. 2. הצמיחה בדולרים לנפש ללא תיקון לכוח קניה, מה שהקפיץ אותנו מאזור המקום ה-35 למקום ה-20. זוכרים את הטענות שמשמעים עד היום שעקפנו את בריטניה ועוד רשימת ארצות? אז לא. זה באמת כמעט חסר כל משמעות להשוות תוצר לנפש ללא תיקון לכוח קניה (אגב, את בריטניה אני מאמין שבאמת נעקוף אבל בזכות הבריטים - הברקזיט והאימוץ של מדיניות כלכלית פופוליסטית, מוביל אותם לשם בקצב מהיר). חשוב להדגיש, שאם מדינה נעשית יקרה יותר, ללא כל שינוי בתוצר, היא עולה בדירוג המדינות בתוצר ללא תיקון כוח קנייה. בכל מקרה, ההשוואה הנכונה והמקובלת היא תוצר לנפש מתוקן כוח קנייה וזה מה שאתם רואים בגרף מטה. 3. מה ניתן ללמוד מהגרף של התוצר לנפש? התשובה תלויה בנקודת ההתחלה והסוף: אם בוחנים את הנתונים מ-2009 ועד 2020 אז הפער בין ישראל לממוצע ה-OECD ירד מ-20% ל-10%. יפה מאוד. אם מורידים את השנה האחרונה, בגלל שישראל בזכות המבנה הענפי שלנו (מעט תיירות והרבה הייטק) חטפה מכה קטנה יותר בקורונה, ובכלל בזמן הקורונה ההשוואות מאוד בעייתיות בגלל ההשפעה קצרת הטווח של מדיניות שפיכת הכסף על הציבור, כך שמוטב להסתכל על התקופה הארוכה יותר ללא המכה של הקורונה. אז עדיין הישג לא רע, אבל הרבה פחות. צמצמנו את הפער מ-20% ל-15%. 4. ועכשיו מה שבאמת מעניין: מתי הצמיחה המהירה הזו התרחשה - 5% מצטבר יותר מהצמיחה ב-OECD? ובכן הכל בשנים הראשונות. כששטייניץ היה שר אוצר, וביבי עדיין לא היה נאשם בין 2009 ל-2013 חל צמצום של הפער ביו ישראל לממוצע ה-או אי-סי די מ-20% ל-11%. ובהמשך: בתקופת לפיד וכחלון, הפער שוב התרחב, בעיקר אצל כחלון. כאן אולי גם אפשר לדבר על סיבתיות. באמת שניהלו כאן בזמן כחלון מדיניות כלכלית פופוליסטית חסרת אחריות. בין 2013 ל-2019 הפער בין ישראל ל-OECD התרחב מ-11% ל-15%. מה המסקנה? אני בעיקר רוצה להראות שגם אם חשוב להסתכל על נתונים, כדאי להציג את הנתונים הנכונים, ואפשר בקלות לעשות מניפולציות על-ידי בחירת הנתונים שנוח לנו איתם, ובסופו של יום, ממליץ לשפוט לפי מעשים. ועכשיו להתפתחות האחרונה: בוטים של ביבי מפציצים פוסטים שלי ברשימות הישגים (מגוחכות), ובגרף חדש: השוואת התוצר לעובד, לא לנפש. מה הרציונל? בציור הזה ישראל נראית יותר טוב בשנות נתניהו... אני מסכים שזה גרף מעניין, אבל מה למדנו ממנו? ששיעור המועסקים בישראל, מכלל האוכלוסייה, ירד בהשוואה לשיעור המועסקים ב-OECD? זה אמור להחמיא לממשלה? התוצר לנפש - ייתכן שזו תמונה של ‏טקסט שאומר '‏‎GDP per capita, PPP (current international $) Israel, OECD members International Comparison Program, World Bank World Development indicators database, World Bank Eurostat-OECD PPP Programme. License: CC BY-4.0 Line Bar Map Thousand Also Show Share Details LABEL OECO MEMBERS ISRAEL 2010 2012 2014 2018 2020‎‏'‏ התוצר למועסק - May be an image of text that says 'GDP per person employed (constant 2017 PPP $)- Israel, OECD members Derived using data rom international Labour Organization, ILOSTAT database, The data etrieved on une 15, 2021. Line Bar 1 Also Show Map Share Details m.m LABEL 87.7k ISRAEL OECD MEMBERS 77.5k 2009 2021' Share this: