מהחלטת הממשלה בעניין הוועדה המייעצת למינוי בכירים: "הוועדה תחווה דעתה בנוגע לטוהר המידות במינוי על-מנת להבטיח כי לא ייעשו מינויים לא ראויים, בין היתר מסיבות כגון זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לשר משרי הממשלה". בג"ץ 1570/07 אומץ נגד מדינת ישראל (בעניין גנות): "עיקר תפקידה של הוועדה המייעצת הוא, אפוא, לבדוק את המינוי המוצע מבחינת טוהר המידות במובנו הרחב של מושג זה, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד, הן מבחינת הגורם הממנה, והן מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה לשאלת טוהר המידות הכרוך במינוי. פרשנות רחבה זו של סמכות הוועדה המייעצת נובעת מנוסחה של החלטת הממשלה ומהתכלית והמטרות שלשמן הוקמה הוועדה. פרשנות זו מתיישבת עם התפיסה המדגישה את חשיבותה של הביקורת המינהלית כאמצעי רב חשיבות לבחינה מעמיקה ויסודית של הסוגיה העומדת לדיון (זמיר, הסמכות המינהלית, כרך ב', עמ' 641-642). ביקורת מינהלית, כאמור, עשויה להיות אף רחבה יותר מן הביקורת השיפוטית, המתמקדת, על-פי טיבה, בבחינה האם נפל בהחלטה פגם משפטי". מדוע אסורים (בדרך כלל) מינויים בתקופת בחירות (מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה): "בהקשר זה, די אף במראית פני הדברים, העלולה להעלות חשד או ספק לפגם בהליך המינוי, כדי להצדיק בדרך כלל הימנעות ממנו בתקופה של "בין השמשות" השלטוני, נוכח הפגיעה העלולה להיגרם בכך לאימון הציבור, גם אם, לגופו, לא דבק בהליך פסול מהותי... עוד הבהיר בית המשפט בפרשת לנדשטיין, כי ביסוד המגבלות על מינויים בתקופת בחירות עומד שיקול כפול: ראשית... ושנית, קיומו של חשש מוגבר לכריכת שיקולים מפלגתיים ואישיים בהליכי מינוי ערב בחירות, ובכלל זאת חשש מוגבר לניגוד עניינים במינוי ולהעדפת אינטרסים מפלגתיים על פני האינטרס הציבורי.... מן הכלל אל הפרט: בדיון של הוועדה המייעצת למינוי בכירים התנגדה הפרופסור טליה איינהורן למינוי הרמטכ"ל עקב בחירתו בימי בחירות, יו"ר הוועדה תמה מה לימי בחירות ולסמכויות הוועדה, ולכן התקשר ליועצת המשפטית לממשלה ואף היא טענה שאין בין מועד המינוי ובין טוהר המידות ולא כלום, וכי אין בסמכות הוועדה או מי מחבריה לשקול שיקולי תזמון בהחלטותיהם לגבי טוהר המידות. האם אני אידיוט או שהם לא יודעים לקרוא: האם הוועדה עוסקת רק בטוהר במידות של המועמד? ודאי שלא. הן מהחלטת הממשלה, הן מהחלטת בג"ץ והן מהנחיות היועמ"ש לממשלה נהיר מעל ומעבר לכל ספק שאנו עוסקים בטוהר המידות במינוי (וכלשון בג"ץ - במובנו הרחב), כלומר לפחות טוהר המידות של הממונה (הרמטכ"ל המיועד) אך ודאי גם טוהר המידות של הממנה (שר הביטחון או הממשלה כולה), וביצוע מינויים ערב הבחירות, אפילו על-פי הנחיות היועמ"ש לממשלה יוצר לפחות מראית עין של פגם, יוצר חשש מוגבר לכריכת שיקולים פוליטיים ואישיים... ניגוד עניינים... וכיוצא באלה מרעין בישין אשר כולם יוצרים חשש לחריגה של הממנה (שר הביטחון והממשלה) מטוהר המידות במינוי, והכל נגרם עקב העיתוי, ערב הבחירות.

לפיכך, לפחות בימי בחירות, התזמון וטוהר המידות קשורים אלה באלה בשלשלאות ברזל, וניתן אך להתפלא שאנשים משכמם ומעלה לא מבחינים בא' ב' הזה. הפוך גוטה הפוך, דווקא היו"ר וחברי ועדה שהתעלמו מעניין התזמון חרגו מסמכותם: הפרופסור איינהורן אשר נתנה משקל לעניין התזמון, ערב בחירות, היא זו שפעלה כיאות, שאר חברי הוועדה, שהתעלמו מכך, הם אלה שחרגו מסמכותם. ולא רק בכך שגתה הוועדה. מאז 2018 מוסמכת הוועדה לזמן ולתשאל מומחים לדיוניה, ואין כל שמץ של ספק שהיה עליהם לזמן את היועמשי"ת לממשלה כי היא השושבין הראשי של המינוי הזה, היא זו שהכשירה את המינוי בתקופת בחירות וכל אישור של הוועדה למינוי, ללא חקירת שתי וערב שלה בנוגע לפעולותיה על-מנת לנטרל אפשרויות שה"דחיפות" הנובעת משיקולי בחירות המינוי יהיה בפועל ברכה לבטלה. קוו'יקי ועינינו הרואות, הוועדה התכנסה בקוו'יקי, החליטה בקוו'יקי, גייסה את היועמשי"ת גלי בהרב-מיארה טלפונית בקוו'יקי לשם מה? לא על-מנת לפרט את מהלכי היועצת לביטול החשש לפגיעה בטוהר המידות עקב התזמון, אלא על-מנת לסתום את הפה לאחת מחברות הוועדה, היחידה אשר פעלה כיאות, על-פי מסורת החלטות הממשלה, בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה, ולכן נתנה לתזמון משקל מרכזי לו הוא ודאי ראוי.