ממשלת השיסוי ממשיכה לשסות אך הפעם בתוך הנגמ"ש
לאחר תבוסה כה מובהקת, היינו מצפים שהשמאל יסיק מסקנות בנוגע לדרכו, יבין סוף-סוף שממשלת השינוי הייתה בפועל ממשלת שיסוי, והשסע שניסתה לזרוע בעם ישראל נבט אך ורק בשדותיה והוביל למפלתה אפיים ארצה. ימינה נמחקה, מרבית קולותיה עברו לציונות הדתית, בנט OUT, שקד OUT, מרץ OUT, ממשלת השיסוי OUT. ככה ייעשה לאנשים אשר ירקו לציבור שלהם בפנים, והציבור לא חפץ עוד ביקרם.
עם זאת, ממשלת השיסוי ממשיכה לשסות, אך הפעם בתוך הנגמ"ש שלה. שיסוי שיסוי שיסוי. מרב מיכאלי ביאיר לפיד, לפיד בכולם, זהבה גלאון במיכאלי. במקום להסיק מסקנות הם ממשיכים לשסות. והשופרות? גוואלד, אוי ווי, פסקת התגברות. אז בואו נדבר על פסקת התגברות.
מהי פסקת התגברות
בהיבט הרחב ביותר, פסקת התגברות היא כלי בידי הכנסת ובפועל בידי המפלגות השולטות בכנסת על-מנת להתגבר על החלטות בית משפט. מחד הפרדת הרשויות לא אמורה לאפשר לגוף מבוקר (ממשלה וכנסת) להתגבר על החלטות הגוף המבקר (בית המשפט), מאידך-גיסא, בחיים המעשיים, כאשר יש צורך לנהל מדינה, קיימת בכל העולם ההבנה שיש לאפשר לבית המחוקקים, הריבון, להתגבר בתנאים מסוימים על החלטות בית משפט.
אפילו כאן, אצלנו, קיימת פסקת התגברות בחוק יסוד חופש העיסוק. הפסקה הזו נפסקה ביוזמתו של הפרופסור אהרן ברק ועל-פי דעתו, כאשר העדיף שהכנסת תאכוף שינוי פסיקה של בית המשפט מאשר שבית המשפט ישנה את פסיקתו.
משקיימת כבר פסקת התגברות, השרץ הזה הוכשר כבר. אז מה הבעיה? מה החשש? החשש הוא מפני היקפי ההתגברות ותנאיה, האם היא תהיה אך ורק במקרה של ביטול חוקים על-ידי בית המשפט? האם תהיה בדין המנהלי/חוקתי בלבד? איזה רוב יידרש בכנסת להתגברות? האם ההתגברות תהיה לעולמי עד או שתהיה מוגבלת בזמן? וכיוצא באלה.
גוואלד אוי ווי
ואז בא הגוואלד, מובסי הבחירות ושופרותיהם מייללים תחת כל עץ רענן ועל כל גבעה רמה: "הם יהרסו את מערכת המשפט", "הם הורסים את המדינה", "חוזרים לברלין" וכיוצא באלה גיבובי הבל ורעות רוח, ומדוע? כיום אין פסקת התגברות, ולכן כל ניסיון חקיקה, כולל ניסיון חקיקה של פסקת התגברות, חשוף לביטול על-ידי בית המשפט מבלי שלכנסת תהיה יכולת להתגבר עליו.
לכן, ככל שתחוקק הכנסת פסקת התגברות, היא תהיה חייבת לבוא להיות עם גיבוי ציבורי רחב, גיבוי ציבורי החורג מעבר לחלוקה של קואליציה/אופוזיציה ובכללו גיבוי של משפטנים יידועי שם, הוגי דעות, אנשי אקדמיה ואחרים מקשת דעות רחבה, אשר יתמכו באותה פסקה.
והרי ברור שעל כל פסקת התגברות תהיינה עתירות לבג"ץ, ברור שהמחוקקים יהלכו בין הטיפות במטרה שתכלית החקיקה תשיג את מטרתה אך בד-בבד לא תביא לביטולה של הפסקה על-ידי בית המשפט, כי אז ברכתם תהיה לבטלה.
גוואלד OUT - חובת זהירות IN
כל שלטון עלול לרדת מהפסים. גם שלטון המשפט עלול לרדת מהפסים, ולטעמי שלטון המשפט מראה סימנים כאלה ולכן נכון לאזן את המערכת באופן שונה מהיום, ופסקת התגברות היא אחד הכלים הנחוצים. עם זאת פסקת התגברות "חזקה מידי" עלולה להוריד דווקא את הרשויות השלטוניות האחרות מן הפסים, ועל כן על הציבור, כל הציבור, ובכללו ציבור השופטים, חברי הכנסת ובכירי הרשות המבצעת להבין כי נדרשת רפורמה באיזון הכוח בין רשויות השלטון, אך היא חייבת להיות הגיונית על-מנת שלא להעביר עודף כוח לצידה השני של המטוטלת.