ביומן הבוקר (7.11.22) של קול ישראל נכלל ראיון של אריה גולן עם ראש השב"כ לשעבר, חבר הכנסת בהווה והשר בקרוב, אבי דיכטר. בראיון סיפר דיכטר שב-1977, עם כניסתו של מנחם בגין לתפקיד ראש הממשלה, השמיד השב"כ מסמכים שהיו קשורים אל מנחם בגין, ובכך תם עידן איסוף חומר מודיעיני על דמויות פוליטיות. מאז הפסיק השב"כ את הנוהג לעקוב אחרי אישים פוליטיים. האם ייתכן שכך הושמדו גם תיקים הקשורים אל... ועל כן ועדת שמגר לא התייחסה אל... או אל פוליטיקאים אחרים כלשהם, במסגרת חקירתה את האירועים שהסתיימו ברצח רבין? באותו ראיון, אבי דיכטר, חבר הכנסת בהווה והשר בקרוב, מתח בקורת על בצלאל סמוטריץ', חבר הכנסת בהווה והשר בקרוב, על שהאחרון רמז למעורבות בלתי תקינה של השב"כ ולכישלון אבטחתו של ראש הממשלה, יצחק רבין. דבריו של סמוטריץ' מעידים על כך שרבים מאוד בציבור חשים שבכל הנוגע לנסיבות שהובילו לרצח רבין רב הנסתר על הנגלה, וטרם נחקרו ונחשפו כל הפרטים. במלים אחרות, שאלות רבות נותרו פתוחות, גם לאחר שחלפו 27 שנים מאז הרצח. התחושה הרווחת בקרב מאות אלפי אזרחים, ואולי מיליונים, היא שמדובר בטיוח. וזה נכון במיוחד לנוכח העובדה שכלל לא נשאלה השאלה מי הפיק תועלת פוליטית מן הרצח. רמז: זה לא היה בנימין נתניהו. יתר על כן, מאז הרצח מואשם מחנה הימין בכלל, והימין הדתי בפרט, ומנהיגו נתניהו במיוחד בהסתה שהובילה לרצח, שבוצע על-ידי יחיד. אבל מה שהיה אז הוא בטל בששים בהשוואה לעוצמות השנאה וההסתה של מחנה רק לא נתניהו, של מפגיני ה"בלפוריאדה", של עדר התקשורת, של מנהיגי השמאל ומנהיגותיו, אשר שוב ושוב מזכירים בכוונת מכוון את "המרפסת בכיכר ציון", כמו גם רמיזות מכוערות אחרות. אין בשיח הציבורי מקום לכינויים "ביביסטים" או "לפידיוטים". אין מקום לדה-לגיטימציה של ראש ממשלה נבחר, תופעה המלווה את נתניהו מאז נבחר לראשונה לתפקיד ב-1996. טיהור האווירה הציבורית לא ייתכן ללא חקירה יסודית וללא משוא פנים, כזו שלא תשאיר אבן על אבן בכל הקשור לאירועי הלילה הנורא ההוא בכיכר, בדרך לבית החולים ובבית החולים עצמו, במכון הפתולוגי, בשב"כ, ועוד. כל עוד לא תהיה חקירה כזאת, הגחלים ימשיכו לבעור, והאש עלולה לצאת שוב משליטה.