עידוד הרצח? עשרות שנים מואשם הימין בהסתה שהביאה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. כלום לא ישנה את האשמות אלה. כל זמן שייזכר הרצח תיזכר האשמה של חצי מדינה על הסתה, על כי ההתנגדות הנחרצת להסכמי אוסלו עודדה את הרצח. הנרטיב של השמאל הוא שהרצח מזוהה עם הימין והימין מזוהה עם הרצח.
את הנרטיב הזה ביקש בצלאל סמוטריץ' לשנות בנאומו בכנסת, תוך שהוא אומר למשל: "אני באמת עומד כאן בפניכם, משפחת רבין, אנשי מרכז רבין, מושיט לכם יד ומבקש 27 שנים אחרי, תנו לנו להיות שותפים ליום הזה. בואו נחפש את המסר המשותף שיגרום לנו לזכור ביחד, כל עם ישראל, שמאל וימין, חילוניים ודתיים, תושבי תל אביב ותושבי קדומים. אל תתנו להם להפוך את יום הזיכרון לרצח ליום של ניצול ציני והתנגחות פוליטית, אל תעשו את זה גם אתם, בואו נחפש ביום הזה את הממלכתי, את המאחד. אל תתעקשו להרחיב עוד ועוד את המפריד. וכן, במדינה דמוקרטית, מותר לנו לחלוק, מותר לנו לזעוק, מותר לנו להלחם על האמונות והערכים שלנו. אבל אסור לנו להרים יד איש על רעהו - תוך תמרור אזהרה משותף לכולנו: רצח ראש ממשלה היה גבול שנחצה ואסור שייחצה שוב לעולם. תהא נשמתו של ראש הממשלה יצחק רבין צרורה בצרור החיים".
אין לסמוטריץ' סיכוי, אין לא כל סיכוי בייחוד כאשר היו בימין קולות רבים שקראו לחסל את רבין. אנו זוכרים את דין הרודף שהוכרז על-ידי רבנים. קול אחד כזה גם הרעיל את אוזני. באותם ימים שבתי מטיסת עבודה לחו"ל, ישב לידי רב של קהילה מכובדת בישראל, והרצה את משנתו השטנית באוזניי, אשר השתמעה ממנה התרת דמו של רבין. עם נחיתתי בארץ, דיווחתי על כך במייל למשרד ראש הממשלה, כולל פרטים כלליים על זהותו של האדם והקהילה אליה שייך, באופן שאיפשר את איתורו. אינני יודע אם מישהו עיין בפנייתי או התייחס אליה.
בנוסף אין לסמוטריץ' סיכוי, כי באותה נשימה מפויסת המנסה בצדק לשלול את אחריות הימין בכללותו לרצח, הוא מאשים חלק אחר בעם באחריות לו. על סמוטריץ' היה לדעת מראש, שדברי הפיוס לא רק יישכחו, אלא הם לא יישמעו כלל, ואת הכותרות תתפוסנה האשמותיו על כי השב"כ עודד את הרצח.
סמוטריץ' אמור היה גם לדעת מראש, שעל-אף שלגורמים קיצוניים בימין יש אחריות להסתה, על-אף שלסוכן השב"כ ולמפעיליו הייתה אחריות להסתה, לא הימין ולא השב"כ עודדו את הרצח, ובנימה מפויסת המבקשת להסיר את הכתם מהימין, אין להטיל את הכתם על אחרים. ואם הוא כך עושה הרי שמצוות הפיוס אותה הוא מנסה לקיים באה בעבירה, ומשכך היא איננה מצווה כלל.
קונספירציה אין לתמוהה על כי בעניין רצח רבין נפוצו תיאוריות קונספירציה:
א) זה טבעו של עולם, בכל רצח פוליטי ובכל משבר לאומי (בארץ ובעולם) בהם נראה שלשלטונות יש מה להסתיר, הציבור משלים את החורים בפאזל באמצעות תיאוריות.
ב) הרבה סימני שאלה מקיפים את רצח רבין, החל ממחדלי האבטחה, עובר דרך הצעקות "סרק סרק", עובר דרך מסלול הפינוי וזמן הפינוי, הדוחות הרפואיים, מספר היריות ועוד ועוד.
ג) העובדה שאפילו למשפחת רבין, לטענתה, יש הרבה חורים בהבנת מה קרה אותו ערב בדיוק.
ד) ואם אלה לא הספיקו, הרי שבימים אלה משחררים/משחזרים כמה עיתונאים הקלטות ומידע על עדותו של הרוצח השפל ומהקלטות אלה מסתבר, לטענתו של הרוצח, כי הרבה פעמים אמר אבישי רביב שצריך להרוג את רבין. בהקלטה אחרת בחקירתו אמר הרוצח כי רביב ידע על כוונתו לרצוח את רבין, אך לא רביב ולא הימין השפיעו על הרוצח לבצע את זממו. לעומת זאת בציטוט מבית המשפט, בעניינו של רביב, נאמר כי לא נטענה בפני בית המשפט כל טענה על כך שרביב ידע על כוונתו של הרוצח לרצוח את רבין. האם עדותו המוקלטת של הרוצח לא הייתה מונחת בפני בית המשפט כאשר דן בעניין רביב? בית המשפט לא חייב להאמין לעדותו של הרוצח, אך לא להקשיב לה כלל? לא לקבל את הפרוטוקולים של החקירות, לעיין בהם ולהבין שקיימות טענות על כך שרביב דיבר על הצורך לרצוח את רבין ואף שמע מהרוצח על כוונתו של הרוצח לעשות כן?
סיכום יש פצעים בחייה של אומה שעדיף לא לחפור בהם, פצעים בהם רב הנסתר על הגלוי, וכל חפירה בהם, מכל כיוון, לא מביאה לשום מקום, ולכן ניטיב לעשות אם ניקח מדברי סמוטריץ' אך ורק את מילות הפיוס והמסקנות להבא: "בואו נחפש את המסר המשותף שיגרום לנו לזכור ביחד, כל עם ישראל, שמאל וימין, חילוניים ודתיים, תושבי תל אביב ותושבי קדומים. במדינה דמוקרטית, מותר לנו לחלוק, מותר לנו לזעוק, מותר לנו להלחם על האמונות והערכים שלנו. אבל אסור לנו להרים יד איש על רעהו- תוך תמרור אזהרה משותף לכולנו: רצח ראש ממשלה היה גבול שנחצה ואסור שייחצה שוב לעולם. תהא נשמתו של ראש הממשלה יצחק רבין צרורה בצרור החיים".