לפי דיווח בערוץ-12 (נראה לי כי מאת דפנה ליאל) המשא-ומתן להרכבת הממשלה מנוהל על-ידי הצמד-חמד בנימין נתניהו ואריה דרעי. ברית הנאשמים. אריה בכיר מביבי. כי הוא כבר גם מורשע פעמיים, אחת עם קלון. ביבי רק נאשם. מנגד הם וסיעותיהם רוצים לפורר את מערכת המשפט. בכל מדינה המגדירה את עצמה כאי-ליברלית (בולטות הונגריה ופולין) הרחוב המוסת מסתער על בית המשפט והפרקליטות. כן גם בישראל ההולכת וקריבה לאי-ליברליות בהנהגת ביבי. אחד היעדים המרכזיים של מפלגות הממשלה הבאה, שהתברכו במורשעים, נאשמים ונחקרים נקרא פסקת ההתגברות. אם, למשל, בג"ץ יחליט שהתנהלותו של נתניהו בלתי חוקית - תוכל הכנסת להפוך את הכרעת השופטים על פניה. עם זאת, בעיקרון פסקת ההתגברות אינה שלילית כל-כולה. גם המגדלור הגדול של המשפט הישראלי הפרופסור אהרן ברק ניאות לדון בה. אלא מה? במדינה אחראית, שעומדת לקבל עליה את עול ההתגברות, מתקיימים הדיונים בנחת וברצון טוב ובהבנה כי מדובר בהליך חוקי לדורות, שמפלגות וממשלות שונות זו מזו יצטוו לקיים אותה. כבר היו דברים מעולם. שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן, שלא היה תכסיס פרלמנטרי הזר לו, הבין כי צעד כזה מחייב שעות רבות של שקלא וטריא. פעם הזמין אותי לדיון כזה במעמד פרקליטים ופרופסורים למשפטים, והסביר את חשיבותו של סיעור המוחות. אילו התכוון הימין למהלך אחראי ודמוקרטי, ולא רק לרסק את בג"ץ המגן על זכויות האזרח ועל שמה הטוב של ישראל בעולם, היה מסכים להוסיף בריחים ומנעולים כדי למנוע מצב בו החלטת בג"ץ היא עלה נידף ברוח. מה, למשל? נחוץ רוב מיוחס בכנסת - 70 ח"כים או מעט פחות, אבל בוודאי לא רוב קואליציוני מזדמן של 61 - כדי להתגבר על החלטת בג"ץ; וחובה שבין "המתגברים" יהיה גם קול אופוזיציוני; ולחלופין - ייאסר בחוק להטיל משמעת סיעתית או קואליציונית. הצבעה על הצעת התגברות מחייבת להניח לכל ח"כ להתבודד עם מצפונו. ואם לא בריח של תמיכת חלק מהאופוזיציה בהתגברות כי אז שההצבעה תהיה חשאית במעטפות, וח"כ לא יחשוש מסיעתו בהצביעו לפי מצפונו; אך מה שהליכוד מבקש לקבוע עם הסמוטריצ'ים והבן-גבירים הוא ש-61 ח"כים יספיקו לבטל הכרעה שיפוטית, ובין אלה מורשעים ונאשמים ונחקרים. מורשע יבטל פסק דין. היכן נשמע כדבר הזה? רק בישראל של הליכוד. אני קורא מעט מעיתונות העולם. הממשלה טרם קמה, וישראל כבר מאבדת משמה הטוב שנרכש בזכות בג"ץ. "ותישחת הארץ לפני האלוהים ותימלא הארץ חמס"