השבוע נמשכו הדיווחים על פיטורים בחברות היי-טק. ההודעה הדרמטית ביותר הייתה של מטא והיום נודע על תוכנית פיטורים בחברת סיילספורס. על-פי האתר הפרטי לס סטארט אפ, העוקב אחר גלי הפיטורים, מתחילת השנה פוטרו 5,781 עובדים מ-93 חברות, כאשר היקף הפיטורים הממוצע הוא 21 אחוזים מכוח האדם. הפיטורים נעשים בחברות גלובליות וגם בחברות ישראליות, כאשר בדרך כלל פרופיל המפוטרים, לפחות בחברות הרב-לאומיות הוא בעיקר במקצועות שעוטפים את הליבה, כגון אדמיניסטרציה, שיווק, גיוסים ועוד. בישראל עדיין לא ידוע על פיטורים המונים במרכזי פיתוח, מהסיבה הפשוטה שעלות גיוס מהנדס חדש תהיה תמיד יקרה יותר מאשר המשך העסקתו, גם במצב של מיתון.

מגמת ירידה עקבית בפתיחת סטארט-אפים בארץ

אבל מעבר לדיון בסוגיה זו, ישנה שאלה הרבה יתר מטרידה, שכמעט עברה מתחת לרדאר, או שהיא נכנסה תחת אותה כותרת של 'משבר בהיי-טק'. השבוע פורסם דוח לא פחות מדאיג, של מכון המחקר והמדיניות סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central - SNC), שקבע כי מאז 2017 ישנה מגמת ירידה עקבית בפתיחת סטארט-אפים בישראל, כאשר בשנה האחרונה חלה הירידה הקשה ביותר. לשם השוואה, ב-2017 נפתחו 960 חברות הזנק, ואילו בשנת 2021 רק 417. יש סיבות שונות לנתונים האלו, שאגב כבר נרמז עליהם בדוחות שונים של ארגון זה ושל רשות החדשנות. גם אם ננכה סיבות טבעיות לשינוי מספר הסטארט-אפים - כגון הפיכתן של חלק מהחברות הצעירות לחברות שלמות, רצון פחות עז לצאת לאקזיט כדי להמשיך ולפתח את המוצר, והתפתחויות טכנולוגיות שמשפיעות על תחומי העניין ופתיחת חברות - יש גם סיבות אחרות שקשורות בתשתיות לאומיות ובמדיניות ממשלתית. על-פי הדוח, חלק מהסיבות שחברות לא נפתחות קשורות בתחרות קשה על כוח אדם מול החברות הגדולות, לרוב הרב-לאומיות, שמתחרות על אותם אנשים שחברות צעירות מתחרות עליהם.

המשקיעים זהירים יותר

סיבות נוספות הן שמשקיעים הרבה יותר זהירים - הם לא קונים "חלומות" של יזמים צעירים שמבטיחים להם גשם של מזומנים בעוד כמה שנים, והם מארגנים מחדש את סדרי העדיפוית. גורם נוסף, שמופיע תמיד כשיש משבר, המשקיעים באמצעות הקרנות מצמצמים את ההשקעות בחברת סיד, ומעדיפים חברות יציבות. עורכי הדוח מציינים כי גם אם יש תיקון טבעי במספר חברות ההזנק, מהסיבות השונות שציינו עדיין חשוב לציין שהסטארט-אפים הם ליבת ההיי-טק הישראלי, ויש מספר מינימלי של חברות שבלעדיו מדינת ישראל לא תוכל להמשיך להיות אומת הסטארט-אפים. וכאן נכנס תפקידה של המדינה, או מדויק יותר, תפקידה של הממשלה החדשה שתוקם בימים הקרובים. כדי שיזמים בארץ ובחו"ל לא יאבדו את התיאבון להמשיך וליהנות מההון האנושי המיוחד שלנו, הם צריכים לפגוש ממשלה שתחליט על מדיניות כוללת, שרואה את כל ההיבטים של התנאים שמאפשרים לפתוח בו חברות: הון אנושי, תשתיות פיזיות, צמצום חסמים ורגולציה, יציבות פוליטית וכלכלית, וכמובן כל מה שמשתמע מיוקר המחיה, הריבית ועוד. מומחים לענף מדברים לראשונה על דאגה אמיתית מכך שאנו מגיעים לקו אדום מסוים, שיש לו השלכות רחבות על כלל המשק, בהינתן שההיי-טק היה ועדיין יהיה הקטר של המשק, זה שמהווה 45 אחוזים מכלל הייצוא, וזה שבזכות הפעילות שלו המשק הצליח לשרוד את הקורונה. למרבה הצער, ממשלות עדיין לא מחפשות פתרון כולל, אלא נותנות מענה לבעיות מיידיות, באופן נקודתי, מבלי לתכלל ולבנות מסגרת אחת שתיתן מענה הולם. קוראים לזה 'מדיניות לאומית', ולמרבה הצער, המו"מ על הרכבת הקואליציה מצד השותפים העתידיים דן בנושאים אחרים, ואין שום רמז שבקווי היסוד של הממשלה תהיה גם תוכנית לאומית לשימור הסטארט-אפ ניישן.

האם ה-IT ייפגע?

הדיון על הפיטורים בהיי-טק, והירידה במספר חברות ההזנק, גלש גם לשאלה האם המשבר יזלוג גם לשוק הארגוני, והאם יש מצב שארגונים יצמצמו את תקציבי המיחשוב שלהם. ברחבי העולם כבר יש דיבורים על כך, לפחות על-פי מחקר של סיטי גרופ, שמצא כי תקציבי IT בארגונים גדולי בעולם הוקפאו או שחל צמצום פעילות. הסקר מצא שארגונים בארה"ב ומדינות אחרות יאטו את קצב הרכישה של מחשבים, ההשקעה במערכות מידע, בסייבר ובינה מלאכותית. והשאלה היא האם זה ישפיע גם על שוק ה-IT הישראלי, שמוערך בשבעה מיליארד דולר, אשר רוכש פתרונות ומערכות מחברות הטק הגדולות והקטנות, הבינלאומיות והמקומיות. נכון לעכשיו, משיחות עם מנהלי חברות IT והערכות של מנמ"רים, הביקוש בישראל לפתרונות IT נמצא בשיא. אחת הסיבות היא הקורונה, שהאיצה ארגונים רבים ליישם טרנספורמציה דיגיטלית. הערכות אלו גם מציינות כי בדומה למגמות בעולם, ארגונים לא ימשיכו להגדיל את ההשקעות ב-IT, כפי שעשו בשנתיים של הקורונה, וסביר להניח, שהתקציבים יחזרו לרמות שהיו לפני הקורונה. כאמור, זו תמונת המצב נכון לעכשיו, כאשר כל הנעלמים הכלכליים והגיאו-פוליטיים שישפיעו על כלל העולם לא יפסחו גם על שוק ה-IT בישראל. צריך להיות ערניים, ויותר חשוב, להגדיל את המוטיבציה לחדשנות, וכן לפתח עוד פתרונות שיוכיחו למנהלי הארגונים שהדיגיטל הוא המפתח שלהם לשרוד את התקופה הזו.