על הבית לא מוותרים, בית לא נוטשים. בית הוא מבצרו של האדם, גם אם יש חילוקי דעות, גם אם יש אכזבות, גם אם יש תחושת ניכור, מהבית לא בורחים. כשיש דליפה אוטמים אותה, כשיש סתימה משחררים אותה, כשיש שבר מאחים אותו.
נעצבתי מאוד כששמעתי את איומי הנטישה מהמולדת של מי שלא זכו בבחירות. נעצבתי עליהם, נעצבתי עלינו, על גידולי המים הצומחים באין מפריע במדינת ישראל, תוצר מובהק של חינוך נטול זהות, חינוך נטול העמקה והצמחת שורשים בארץ הבחירה. נעצבתי לא רק בגלל חשיפת הקשר הרופף של גידולי המים למדינה, קשר התלוי בדבר, בטל דבר בטלה האהבה למולדת.
נעצבתי על דורות הצומחים לנגד עיננו ואינם מכירים את המורשת היהודית, את היין העתיק המשומר של עם הנצח. דורות שדמותם מתעצבת בלי דעת את הזכות ההיסטורית, בלי להתחבר לזהות היהודית, בלי להבין את משמעות היותך יהודי בביתך, בארץ ישראל. נעצבתי על אותם גידולי מים אשר לא למדו אזרחות באופן מעמיק ואינם מבינים את מהות הדמוקרטיה, את כיבוד החלטת הרוב, את הבסיס הדמוקרטי.
איומי הנטישה של מי שלא זכו בבחירות, הם תוצאה של קשר רופף של חלק מהעם למולדתו ההיסטורית, הם מראה לבורות, הם שיקוף לחוסר האמונה, הם בבואה למרחק העצום שעברנו כעם מקריאתו של רה"מ המנוח, יצחק רבין, ליורדים, נוטשי ארץ האבות: "נפולת של נמושות" ועד לימנו אנו, בו מעלים על נס את מושבות היורדים בכל מיני מקומות בעולם ומאדירים את הנוחות הכלכלית ואת הרווחה, ללא שום מילת ביקורת, ללא שום הסתייגות.
אהבת המדינה ארץ ישראל נקנית בייסורים, בתי העלמין הצבאיים הם הייסורים היום יומיים, הצרובים בנשמת האומה, מדינת ישראל הוקמה בסערה והייתה לנס גלוי ולפלא עולמי. כדמוקרט, ברור לחלוטין שזכותו של כל אזרח לבחור היכו לחיות, היכן לגדל את ילדיו. אין זכות לאיש להתערב בהחלטתו זו, ברם, כדמוקרט זכותי המלאה להצביע על כיעורה של תופעה זו, כיעורה של המציאות של אהבת הארץ על תנאי. פעם זה מחיר המילקי פעם זה כישלון בבחירות ופעם סתם כי יותר נעים לחיות במקום שאין בו יהודים.
ההיסטוריה הקצרה של העם השב למולדתו מוכיחה כי מי שהתחנך על אהבת המדינה מתוך הזהות היהודית העמוקה, מתוך ההכרה שעם ישראל חי "בכוח הזכות ולא בזכות הכח", גם כשגרשו אותו מביתו, גם כשבזו לערכיהם, גם ששינו את מהות הדמוקרטיה והגמישו אותה, גם כשהצלקות לא יגלידו לעולם, גם שרמסו את כל היקר לו, מעולם לא חשב לברוח, לנטוש, להגר, לרדת מהארץ הטובה הזו.
אל מול עמידה איתנה הנובעת מאמונה בזכותנו על הבית היחיד של העם היהודי, צמח לו דור מסוים, דור גידולי המים, נטול השורשים, שאינו מחובר לגזע, הזועם, קוצף, כועס על "שגנבו לו את המדינה" בהתקף חרדה מתמשך מאז שנודעה בחירתו הדמוקרטית של העם. מול תיאורי הזוועה על העומד להתרחש כאן לא תעזור שום גלולת הרגעה, לא יעזרו שום נשימות, לא יעזרו תרגילי יוגה. הרי לשלטון עלו הטליבאן, הפרימיטיביים מהמערות, אנשי החושך והאפלה.
הדמוקרטיה בסכנה, חופש הביטוי בסכנה, מערכת המשפט בסכנה, הכלכלה בסכנה, הלהט"בים בסכנה, זכויות הנשים בסכנה, המיעוטים בסכנה. משום מה נדמה כי הסכנה היחידה הרובצת לפתחנו היא ברמת עלילת הדם המסורתית מבית מדרשם של האחים המוסלמים: "מסגד אל-אקצה בסכנה".
מכנה משותף יש לנו ארץ, יש לנו עם, יש לנו הצלחות עצומות, יש לנו קשיים ומורכבויות, יש לנו בית. בית לא נוטשים כשקצת קשה. מתמודדים, מתקנים, פועלים לשינוי לא בורחים מהבית.
והנה, בתופים ובמחולות, שבו לחיינו מילים שחשבתי כי נעלמו מהשיח: טפילים, פרזיטים, עלוקות שודדי הקופה הציבורית, חשוכים, הומופובים. מול הכאוס המדומיין והשקרי, לא אתפלא אם יהיו גם מי שיבקשו במדינות אחרות מקלט מדיני או מעמד של גולה, פליט, הרי זו "ממשלת טליבאן יהודית", כהגדרת עיתונאית מוטה. לא אתפלא אם נזכה לעצומה של "הוגי דעות, אנשי רוח", הקוראת לאיחוד האירופי להתערב "בתהליכים הנוראיים המתרחשים במדינה ולהצילנו מעצמנו", לא אתפלא אם תוגש עתירה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, נגד הממשלה הגזענית, ממשלת האפרטהייד, ממשלת הטליבאן היהודית.
ממשלת ישראל החדשה נבחרה באופן דמוקרטי (חשוב לחזור על אמת פשוטה זו שוב ושוב) כדי לממש את ערכיה, אמונותיה והאידאולוגיה שבזכותם נבחרה. אפשר להירגע, הדמוקרטיה רק התעצמה בתקופת ממשלות הימין. ראו את הפיגוע הקשה שאירע לדמוקרטיה בשנה וחצי האחרונות על-ידי ממשלת הריפוי, האיחוי, השינוי.
יש לנו מדינה, יש לנו בית, יש לנו מכנה משותף, עוצמתי וחזק מכל בחירה של איש כזה או אחר. מהבית לא בורחים, גם אם חשים אכזבה, גם אם כועסים, זו ההזדמנות לפעול לתקן על-פי השקפתך וערכיך, זו ההזדמנות להיאבק על הבית לא לנטוש אותו.
בשולי הדברים: דווקא בגלל תופעת גידולי המים המתרחבת ראוי לו לראש ממשלת ישראל הנבחר למנות לתפקיד שר החינוך רפורמיסט אמיתי שיפעל להגברת הזהות היהודית ויבצר את חוסנה של הדמוקרטיה, זו חובתה של הממשלה לכלל אזרחיה.