ד"ר יעקב הרצוג - דודו של הנשיא הנוכחי ואחיו של הששי במספר - היה יועץ מדיני משכמו ומעלה. דוד בן-גוריון הדביק לו את כינויו של יוסף המקראי "צפנת פענח". פרסומו העולמי בא לו בוויכוח פומבי עם הפרופסור הבריטי העויין לישראל וליהדות ארנולד טוינבי, שהזכיר את הפולמוסים היהודיים-נוצריים בימי הביניים, בדומה לזה שנערך במאה ה-13 בברצלונה. בן-גוריון ידע להעריך את יכולתו. ייתכן שגם לוי אשכול. אבל בעבור גולדה מאיר הוא היה אינטלקטואלי מדי והיא דיללה את שיתופו בהכרעות אם כי נותר מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
בדיוק אז הגעתי לירושלים לשמש כסופר המדיני של הארץ ומצאתי את המעולה שבכולם פנוי למדי. הוא תדרך אותי שעות ארוכות. אחד ממסריו הראשונים היה, שישראל השלטת ב-1969 ביהודה ובשומרון ובעזה ובסיני וברמת הגולן חייבת לתמרן בזהירות רבה לבל יחליטו העצרת הכללית של האו"ם או מועצת הביטחון להעביר את סוגיית הנוכחות הצה"לית בשטחים לחוות דעתו של בית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג.
הרצוג הבין מה המשמעות החמורה של העמדת ישראל בפני בית הדין הבינלאומי. זה היה עוד לפני סרביה וקוסובו והמשפטים נגד הנאשמים בפשעי מלחמה, אך הוא חזה שחורות וידע כי דיון כזה בהאג עלול להביא לסנקציות נגד ישראל ואפילו לחרם מטעם האו"ם. המשפט הבינלאומי היה עדיין בשלבי התהוות, אבל הוא חזר והדגיש כי הוקם על-פי מגילת האו"ם ומעמדו ותיק כעצרת הכללית ומועצת הביטחון.
55 שנים עלה בידי ישראל לתמרן בהצלחה ולחמוק מלהיקרא להאג. זה היה קרוב כאשר מתחה ישראל את גדר ההפרדה הקרוייה בלשון אויביה הבינלאומיים "החומה". רק הכרעתו המזהירה של הפרופסור אהרן ברק - המגדלור המשפטי של ישראל ושנוא נפשו של הימין השטחי והפרוע - ייתרה למזלה את הצורך בהתייצבות הכפוייה בהאג.
השבוע נפרץ הסכר המדיני. נואשים מהתעלמות ישראלית מן ההבטחה השקרית של בנימין נתניהו לחתור לכינון שתי מדינות בארץ-ישראל ריכזו אויביה רוב באו"ם והעבירו בקשה לחוות דעת מטעם בית הדין הבינלאומי בעניין המשך השליטה הישראלית ביהודה ובשומרון. ארצות הברית הצביעה נגד הפנייה. אבל שלא כבעבר לא מתחה את שריריה כדי לשכנע מדינות אחרות למנוע את הדיון בהאג. היא הזכירה לבנימין נתניהו את שכבר ידע, אין ארוחות חינם ביחסים בין ממשלתו המאכלסת את איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' לבין הבית הלבן הרואה בכך צעד חמור מאין כמותו.
האצבע האמריקנית התרוממה נגד ההחלטה. לעומת זאת שרירי הזרוע לא הופעלו נגד. זו רק ההתחלה. כל עוד סמוטריץ' ובן-גביר צרים על משרדי הביטחון הלאומיים אמריקה לא תצא להגן עליה במלוא העוצמה. בבוא היום, ביבי, אל תגיד שלא ידעת.