נחוץ מחשב מיוחד כדי לחשב כמה פעמים קבעה מערכת המשפט כי הנתניהו'ז חייבים להחזיר כספים או להיקנס, ולא עשו כן. נכללת בכך גם הפרת התחייבות שניתנה על-ידי פרקליטו של בנימין נתניהו לבג"ץ בעתירה של התנועה לאיכות השלטון כי יחתום על הסכם ניגוד עניינים, אבל יבשה הדיו מן העט שברשותו ולא חתם. עתה הגיש עוד בקשה (כמה? כמה?) לסכל את החלטת שלושה שופטי בג"ץ ולא להחזיר לעזבון של בן דודו המנוח נתן מליקובסקי 270 אלף דולרים, שאסור היה לו לקבל ממנו. אני טוען כי גם אילו הוכח ששופטי בג"ץ טעו בהכרעתם - מיליונר המחזיק בכ-50 מיליון שקלים ועומד בראש המערכת הפוליטית בממשלה ובאופוזיציה היה מקבל את הדין בקידה ומשלם, ולו רק כביטוי לעליונות שלטון החוק גם כשהשופט טועה. אך ביבי קמצן. כילי. אגרן של כסף ושווה-כסף. התנהלותו היא בזיון. לו. גם לנו כמי שנגזר עלינו לשמש שוב כנתיניו. עמדתו בשלב הנוכחי כה עלובה ובזויה שהוא ראוי לא רק לכעס ציבורי אלא גם לרחמים. בעצם הוא מסכן, שבוי בכבלי קמצנותו. ואני שואל מכאן את ד"ר אליעד שרגא ואת אביה אל"ף ואת כולנו: מה דעתכם שנפתח במגבית המונים ונפנה ל-27 אלף משפחות ונבקש 10 דולרים מכל אחת, ונשלם במקומו. אני יודע שירווח לו, שלא נאלץ לשלם. אך אני גם יודע כי כל אזרחית ואזרח יבינו כי בכך הדבקנו לו את אות "אביר איכות הקמצן", עם קלון ציבורי, עד אחרית ימיו, עד 120.